מועקות מבן זוג - המשך...

כל כך נחמד לקבל את תשובתך המהירה ד"ר. נראה לי שלשם התחלה עלי לגשש אחר פסיכיאטר טוב שיעזור לי בהכחדת תופעות המועקה שאני חשה על ידי טיפול התנהגותי קוגניטבי (כך זה נקרא לא!?).??? ברצוני לציין שבעבר (לפני 3 שנים לערך) התנסיתי למשך שנתיים בלקיחת "קלונקס" אמנם במינונים נמוכים מאוד (1/4 כדור של 0.5 מ"ג פעם ביומייםבממוצע) על מנת להרגיע מועקות זה אמנם עזר לי רגעית אבל הרגשתי שזה לא זה, אתה מרגיש כמו מלך העולם עם שפע של בטחון עצמי, הכל נראה טוב כמו על סמים, אבל בעצם הרגשתי שהבעיה נדחקת הצידה ולא מטופלת ברמות רגשיות(כפי שציינת), אלא ברמות הרגעה, זה לא מצא חן בעיני ! לאחר כשנתיים החלטתי (את הקלונקס קיבלתי מרופא משפחה לאחר שסיפרתי לו שקיבלתי אותו פעם מחברה וזה עזר לי ) להפסיק לחלוטין עם התרופה הנ"ל, שזה לא מוביל לשום מקום לא מרפא ולא "נעליים", בעיקר מכניס לאופוריה, מרגיע ומרדים. ומאז אני די אנטי לכל הבנדוזאפינים (ניסיתי גם לוריוון, קסניגס וכו'...). אני חושבת שיש לי בעיה רגשית, משהו שביר שם מאוד בפנים ופגיע מאוד במערכת יחסים עם בן זוג, אגב עם בן זוג בלבד, עם חברות אינני פגיעה להיפך, (אולי פיתחתי הגנות!) . אני כביכול מנסה להפוך אותו לאיזשהו אוביקט שאמור לקחת שליטה על חיי למלאם ולהרגיע אותי. ממש להיות הרובוט שלי לעשות ולהגיד את כל מה שאני מצפה ממנו, ברגע שיש ציפיות יש גם אכזבות, ברגע שאין ציפיות אז גם אין חבר ואין אכזבות. ! הבעיה שהציפיות הן מטופשות אבל כל פיפס דבילי פוגע ! מן רגישות יתר. מתסכל כל כך... בעיקר כשהמודעות שלי גבוהה כל כך. !! לא ענית לי אם יש קשר לאימוץ ?? נטישה בגיל 0? והאם החיפוש אחר האוביקט יכול להיפסק על ידי מתן תרופות ? אני בטוחה ששיחות יחזקו, אבל האם יחזקו עד כדי פתרון ??. חשוב לציין שהנני סובלת כמו כן מחרדות שונות ומשונות כמו "אגרופוביה" בשפה המקצועית ואינני מטופלת ולא טופלתי בעבר במישור הנ"ל, ניסיתי להתגבר לבד, עבדתי חזק על עצמי ודי הצלחתי לתפקד בצורה נורמלית כמובן שנמנעתי מכמה וכמה דברים בחייי בשל הבעיה הנ"ל אבל זה לא גרע מאיכות החיים שלי, אז לא היה אכפת לי. כרגע מדובר בבן זוג וזה כן גורע מאיכות חיי, משפחה, בן זוג וכיו"ב... כמו כן הנני חסידה של תרופות טבעיות (gaba - אתה מכיר? זה טוב?לקחתי לתקופה של חודשיים והפסקתי) , אז מצאתי ברפ' המשלימה "פתרונות" אך הם יקרים עד מאוד ולא נותנים פתרון אבסולוטי לבעיה אלא מן הרגעה טובה אבל לא עוזרים לי להתגבר לגמרי על בעיותי. !! אצפה לתגובתך. א.

לאנג'ליקה שלום, אני דווקא חשבתי על טיפול דינאמי שהוא יותר מתאים לבעיות של אמון בסיסי ותלות/עצמאות. אני חושב שקיימת התייחסות בין השורות לשאלות לגבי האימוץ ועוד, פשוט לא רציתי לענות לשאלות עדינות אלו בצורה מפורשת בפומבי. לגבי התרופות. גם אני נגד שימוש קבוע בתרופות מקבוצת הבנזו. אני חשבתי על תרופות מקבוצת נוגדי הדיכאון. לעתים הם יכולות לחזק את הביטחון העצמי וההרגשה הכללית וכך בעקיפין הם מאפשרות התנהגויות יותר עצמאיות ופחות תלותיות. אבל דברים אלו לא מוכחים בספרות ומדובר פה על דברים מאוד יחסיים. העובדה שאת סובלת מחרדות נוספות בהחלט מחזקת את הדיעה בעד התרופות. כמובן שהיתרונות הנוספים של תרופות אלו הן שהתרופות אינן ממכרות, אינן מרדימות ואינן גורמות נזקים (יש תופעות לוואי אבל לא נזקים). תחשבי על זה ותתייעצי עם פסיכיאטר ביי דר' גיורא הידש