פיצול אישיות.

שלום רב, במהלך כתיבת ספרי נתקלתי במספר שאלות שחסמו את המשך כתיבתי. אשמח אם תוכלי לתת לי מענה לשאלות הבאות: 1. איך מתפתחת המחלה של פיצול אישיות והאם ניתן למנוע אותה בדרך כלשהי? 2. במה מתבטאת ההדרגה של מתן התרופות ואיזה תרופות נותנים (שמם)? 3. האם היא מחלה תורשתית? 4. מה עובר על בנאדם במהלך זמן היחלפות הזהות? 5. האם החולה מודע לעובדה שהוא חולה במחלה? 6. מעשיו של החולה בזמן זהות מסויימת יכולה להשפיע על הרגשתו של החולה בזמן היחלפות הזהות? 7. החולה יכול לנסות לפגוע בסביבה, וכשהוא מחליף זהותו הוא לא יבין מה הוא עשה ולמה? הוא יכחיש את מעשיו? 8. מהם התסמינים שע"פ אפשר להבחין במחלה? בתודה מראש מורן.

למורן צר לי אבל שאלותיך כלליות ורחבות מדי, תוכלי למצוא תשובות לכל שאלותיך בספר פסיכיאטריה בסיסי אשר מתאר את ההפרעה. לצערי אין לי זמן לענות לשאלות רחבות מהסוג הזה. אבל אם משתתפים בפורום יקדישו מזמנם, יבורכו כל טוב דר' גיורא הידש

המונח פיצול אישיות הוא תרגום לעברית של המונח multiple personality הפתולוגיה עצמה ידועה כיחודית ונמנית על משפחת התופעות הסכיזואידיות ושונה מפתולוגיות כגון מאניה-דיפרסיה, סכיזופרניה, או הפרעה דיסוציאטיבית של האישיות. במקרים של פיצול אישיות, החולה מפתח יותר מאישיות מודעת אחת ולעיתים אפילו יותר משתיים, הן אינן מודעות לרוב אחת לשניה ואילו במצבים שהוזכרו למעלה, מדובר באישיות דחוקה, פגועה, מפורקת או קרועה. וזאת לעומת המצב האחר בו לכל אישיות אצל מפוצל האישיות יש מקום בתת המודע וההחלפות ביניהן באות מתוך צרכים תת מודעים חליפיים להתמודדות עם המערכות הסובבות מבחוץ והן מתוך הפנים הלא מודע. בכל המקרים האחרים יכולים להתאפיין בתסמינים של התנהגות המעידה על דחק פסיכוטי ופגיעה באני המתבטא כאישיות המרכזית וזאת עקב סיבות רבות מספור כאן, בין היתר, שבר פסיכוטי בו האלטר אגו דוחק את האני, ייצרו גם הפרעות בעלות ביטוי בדחיקת האישיות הרגילה. כמו כן אדם השרוי בין קטבים בהפרעה הבי-פולארית יראה לסובבים אותו כאדם בעל פיצול אישיות מסויים. ברוב המקרים לא מדובר בפיצול אישיות במונח הפתולוגי של המילה, אלא בתסמינים ובהיפעלויות של מצבים סאב-פסיכוטיים. כמו כן ניתן למצוא הפרעות גבוליות הנובעות מתוך נאורוזות שונות שיתאפיינו לסביבה כאילו יש לה עסק עם אדם מפוצל אישיות. אך אין זה כך. אין קשר בין סכיזופרניה שברוב המקרים הינה מחלה גנטית-נאורולוגית ולא מחלת נפש. לבין מאניה-דיפרסיה שאינה מחלה גנטית אלא מחלת נפש קלאסית בהגדרתה ובהתפתחותה. לגבי המחקרים המצביעים חדשות לבקרים על קשרים גנטיים לסיבת המחלה, הייתי אומר שרובם הגדול נובע מתוך אילוץ להצדיק אי אלו תקציבי מחקרים שמחולקים על ידי האוניבסריטאות השונות לחוקרים. ולא לקביעת עובדה כלשהי מאחר ועל כל מחקר כזה שמתפרסם מתפרסמים שניים אחרים ששוללים אותו באותה רמת נכונות. multiple personality - הינה מחלה נפרדת ושונה בתכלית השוני מהפתולוגיות הקלאסיות הללו, סטטיסטית היא גם נדירה יותר, והמכניזמים המניעים אותה יכולים להיות שונים ומגוונים והמחקר בתחום הזה עדיין הינו מרתק למרות שבימים אלו הטיפולים נוטים לקבל אופי פסיכיאטרי יותר מאשר פסיכותראפאוטי ולכן גם ההתבוננות בסובלים מאותה פתולוגיה הינה מושפעת מאוד מהתפיסה התרופתית נאורולוגית פסיכיאטרית ועקב כך מקשה על מעקב אובייקטיבי.