לד"ר הידש-הלכתי לאיבוד

לד"ר הידש שלום, לפני שנה וחצי החלה אצלי התדרדרות, זה התחיל עם חרדה כללית, דכדוך, התקף פסיכוטי. מאז ההתקף לא חזרתי לעבוד, כל היום אני בבית לא עושה כלום, רק קוראת הרבה חומר על מחלות נפש וכולי נכנסתי לסחרור עקב כך ללא יכולת להירגע. הבעיה היא שמאז המשבר אני באי- שקט נוראי, מחשבות טורדניות, אובססיות שיש לי מחלת נפש. המחשבות אינן מניחות לי, קשה לי להתרכז ואפילו להנות מסרט קולנוע. אני כל הזמן במאין חשיבה מעגלית. מאחר וקשה לי להתמקד, אני מתקשה בפגישה אחת אצל הפסיכיאטר לומר את כל מה שבפי, אני מרגישה מוצפת וחרדה ולא מחוברת לחיות שבי. לכן, הלכתי לפגישה אחת אצל מספר רב של רופאים. ההבחנה היא לא סכיזופרניה, למרות שאחד אמר שיש משהו אפקטיבי, סכיזואפקטיבי. כמובן, שאני בלחץ וחרדה מהעניין, אם המחלה הנ"ל כרונית? האם להתקף פסיכוטי יש נזק בלתי - הפיך? בעקרון, ביקשתי לקבל פרוזק מהרופא האחרון שאיתו בקושי הצלחתי לדבר והוא מיד נתן לי פריזמה 20 מ"ג . השאלה שאלה היא האם לדעתך יש טיפול יותר טוב עבור אי- שקט, חרדה, אובססיה, וחוסר חיות (סוג של דכאון)? והאם עלי לדעתך, להמשיך עם הסוליאן 25 מ"ג ? עבר שנה ו-7 חודשים מאז ההתקף אני לא חושבת שיהיה התקף נוסף. אך אני מיואשת ממצבי העדכני. האם יש אור בקצה המנהרה?

לרוית סליחה, אבל כנראה שהחמצתי את שאלתך. כנראה מדובר על דברים עדינים וחבל שאת לא יכולה לתאר את הדברים לרופא. אולי תכתבי לו ואחר כך תמשיכי לשוחח איתו? אולי תראי לו את המכתב מהפורום? בכל אופן הדבר החשוב ביותר מעבר לתרופות הוא להגיע לטיפול מסודר אצל רופא, לא פגישה אחת אלא פגישות קבועות אצל אותו הרופא. בתחילה בתכיפות גבוהה יותר וכאשר תרגישי טוב אפשר להוריד את תכיפות הפגישות. אבל הדבר החשוב ביותר הוא להיות בטיפול קבוע! שבוע טוב דר' גיורא הידש