ערב
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
כתבתי כאן בעבר בשם שיבולת, אם מישהו מהעבר עוד קורא כאן לפעמים וגם זוכר... לראשונה נכנסתי לפורום בערך סביב התאריך הזה לפני שלוש שנים. שלוש שנים עברו. שלוש שנים שלמות. אם מישהו קורא אותי... אם מישהו מקשיב... רציתי לידע, לספר, לא תמיד לשמור... אולי מותר לפעמים, אולי לא... רציתי לומר, קשה לי לומר, רציתי לומר ש... כל הזמן הזה, כל התקופה הזו עברה ועודנה עוברת בחרדת אימה נוראית אחת גדולה, מלחמת עולמות, הרס בלתי פוסק וכאב שלא ניתן לתיאור... החודשים האחרונים בלתי נתפסים להבנה אפילו... ...ובכל זאת, ברגע אחד של יכולת מזערית לכתוב, בשנייה של חיפוש תמיכה ונחמה, כל אלו שבשלב זה אל להם לחרוג מתוך הדמיון ורק בו קיומם מתאפשר לעת עתה, הנה, משאירה את הדברים כעדות, כזיכרון. אחחחחח, כמה בלתי נסבל להודות בהזדקקות הנואשת... התלות הזו... להפיל את כובד המשקל אפילו בנקודה אחת בתוך עולם שגרם לך לאבד אמון עד לקצה... זה לא הולך... אז... שולחת דרישת שלום ומקווה שאוכל לטעום אי פעם ממציאות שיש בה ולו רק מעט אור... לדעת מה זו אהבה, חיבה, חום, הקלה, רגיעה... להרגיש... גם עצבות, גם לדמוע... גם... הכל... קשה היה לי לכתוב ולהשאיר פה חתיכה ממני... פחד מוות שמותיר אותי ללא אוויר, בתוך סחרחורת, מערבולת, רעידת אדמה... הכל נקרע לגזרים... חושבת על כל אלה שכתבו (אפילו בדמיון למישהו, למשהו) ולא הוציאו לאור, ואנחנו לא יודעים שהם קיימים, לא יודעים שהם שם... כך לרוב גם אני... וכמה מקנאה בעצמי עכשיו שכן כתבתי ושלחתי. לכאן. למקום אחר... לא יודעת לשאת זאת. גדול על מידותיי. לפעמים חושבת כמה זה מטופש מצדי. כמה פתטי.. ההרס העצום בפתח... כבר הרבה הרבה יותר מידי... כבר לא אני... :-( לא נשאר... :-( מותר להגיד הצילו? רק בלחישה... אפילו פחות מזה... שאף אחד לא ישמע... ששש... אסור לדעת... איזו לחישה רועמת... תודה לכם וסליחה, ותמיד, תמיד כל-כך מתביישת... תודה ...
לשיבולת כן, אני זוכר אותך ואני זוכר עד כמה את עדינה ורגישה. צר לי לשמוע את מה שאת כותבת וחבל שאין שפור גדול יותר במצב. לפי זכרוני היית גם בפסיכותרפיה? ושיחות בהחלט חשובות. אני מקווה שהמצב לא ממש גרוע, במידה וכן צריך לפנות בדחיפות לחדר מיון ולקבל עזרה דחופה. אבל באמת שאין לך על מה להתנצל, אינך מפריעה ולו הדברים היו פחות קשים הייתי גם שמח מאוד לשמוע ממך. אבל גם כך, יופי שכתבת ואני מקווה שקצת הוקל לך. תשמרי על עצמך הידש
