שכנוע לקבלת עזרה רפואית
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אחי בן 47 ומזה חודשיים מס' סובל מדיכאון. אנו במשפחה, אשתו, אחיותיו וגיסיו וחבריו מנסים לשכנעו לקבל טיול פסיכולוגי נוסף לטיפול התרופתי והוא מסרב בכל תוקף. הטיפול התרופתי אינו מועיל לו למרות שהרופא מחליף לו אותו לאחר שבועיים שלושה. הוא טוען שאין לו שלוות נפש. מסרב לצאת מהבית, לביקור משפחתי, לעבודה, לקניות אינו קורא עיתונים/ספר אינו צופה בטלויזיה ואינו מבלה כלל. את תקוות החלמתו הוא תולה רק בטיפול תרופתי הוא אומר "אני מחכה לכדור שיוציא אותי מזה". כיצד ניתן לשכנעו שאין די בטיפול תרופתי אלא חשובה המוטיבציה שלו לשפר את מצבו והרצון להתשלב שוב במעגל החיים.
לדורית בדיכאון עמוק הטיפול התרופתי הוא החשוב והטיפול הפסיכולוגי העוזר הוא טיפול קוגניטיבי/התנהגותי, טיפול דינמי בדרך כלל אינו עוזר. כמובן שצריך לבדוק האם ישנם גורמי לחץ נוספים כמו בעבודה, משפחה וכך הלאה. הפסיכיאטר המטפל חייב להפנותו ולשכנע אותו לטיפול פסיכולוגי. איני חושב שאתם תצליחו לשכנע אותו במידה והפסיכיאטר לא יתמוך בכך. לא כדאי להחליף תרופה אחרי שלושה שבועות, כדאי לחכות לפחות שישה שבועות לפני שמכריזים על תרופה שהיא אינה עוזרת לאדם מסויים. שלושה שבועות זה קצת מוקדם מדי. כל טוב דר' גיורא הידש