פחד מוות!!!
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום לכולם! עברתי על כל הכתוב כאן בנושאי חרדה והיפוכונדיריה ולחרדתי (שוב חרדה...) גיליתי שאני יכולה להיות מלכת המפוחדים...ולשאלות: אני סובלת כל החיים (מגיל 10 בערך ועד היום -41) מחרדת מוות שמתבטאת בדחף כפייתי להתרחץ ולא לבוא במגע עם אנשים / איזורים "נגועים" לשיטתי. בנוסף בתור בונוס לחרדן המדמיד, אני נתקפת גם בגלים של הפוכונדריה, וכשזו מרימה את הראש, אני מבצעת אינסוף בדיקות מבדיקות שונות, החשיבה סביב העניין - אובססיבית והמיחושים הופכים מוירטואליים לאמיתיים ומשגעים אותי. קרוב ל- 10שנים אני לוקחת פרוזאק והשאלה היא - קודם כל מהאגף ההיפוכונדרי - האם יש מחקרים בקשר לנזק הפיזי של התרופה לאורך זמן? ובנוסף, מכיוון שכבר הגעתי לתשישות נוראית מעצמי - האם יכול להיות שהפרוזק איבד מכוחו ואין לו יותר השפעה של ממש עלי. ולסיום - אני מרגישה שאני חיה יותר שנים עם הבעיה מאשר בלעדיה וקיים בי רצון נוראי להשתחרר כבר מהכבלים. מכיון שבעבר טיפול פסיכולוגי וטיפול התנהגותי לא עזרו בכלל אני שואלת אם יש עוד אלטרנטיבות. מה לגבי היפנוזה??? אני מחפשת פתרונות קצרים וחזקים מכיוון שבזבזתי כבר חצי מחיי בכלא ואין לי זמן לאקספרימנטים. תודה
לגילי הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא להבין שהבעיה היא נפשית והדברים הם בנפש ולא בגוף. כאשר תשתכנעי ותהיי בטוחה שהגוף בסדר והקושי הוא נפשי אז הטיפול יועיל יותר. הפרוזק אינו מזיק במשך השנים וכנראה אף מאריך את החיים כיוון שיש לו השפעה דומה להשפעה של אספירין על הדם. כך ששוב אפשר להרגע. היפנוזה היא רעיון טוב, אבל אחרי כל כך הרבה שנים לצערי הדבר הסביר הוא (ותקחי בחשבון שאיני מכיר אותך מספיק), שיש צורך בטיפול ממושך וארוך ואין פתרונות מהירים. כאשר הפרוזק אינו עוזר מספיק יש מקום לחשוב על החלפת הטיפול לטיפול אשר מתאים יותר ויעזור נגד הפחדים. כמובן שבייעוץ עם הרופא שמכיר אותך. שבוע טוב דר' גיורא הידש
