אדרונקס ותסמונת הזיכרון המדומה.

דוקטור הידש המקסים שלום. מזה כחודשיים אני מטופלת באדרונקס לאכילה כפיתית , ודיכאון שמתאפיין בשינה מרובה של בין 14 ל 17 שעות . האכילה הכפיתית נפסקה ואפילו יש ירידה במשקל (-: ואני ישנה פחות שעות - 10 עד 12 . אבל (תמיד יש אבל..) אין שיפור בכלל מבחינת המצב רוח וחוסר המוטיבציה. בגלל ניסיונות כושלים עם סרוקסט, פלוטין , ופריזמה (שגרמה לפריחה) , אני ממש לא רוצה להחליף שוב תרופה , לפחות זו עוזרת בעניין האכילה. האם יש לדעתך טעם להעלות מינון מ- 2 כדורים? אני יודעת שאתה בדרך כלל מעדיף להחליף תרופה , אבל באמת שכבר אין לי כוח עוד פעם לתופעות המעצבנות שמגיעות עם לקיחת תרופה חדשה. דוקטור הידש היקר , לאחרונה מדברים רבות על פוסט טראומה לאחר התעללות מינית (בעקבות ספר שיוצא בנושא) ועלתה שאלה מה אמינות הזיכרון. אני עברתי אונס קבוצתי בגיליים 7 - 9 ונזכרתי רק בשנים האחרונות . אני עדיין לא זוכרת מה קרה (יש לי רק תמונה אחת בראש ), אבל איך אני יכולה לדעת שזה באמת היה אונס, אולי כשאני אזכר יהיה זה שקר אחד גדול.. למרות שיש לי חויה של שיחזור המקרה , (כורח החזרה) זאת אומרת.. 8 פעמים הכנסתי את עצמי (לא במודע) למצב של כמעט אונס ועצרתי את זה ברגע האחרון , אז אני מאמינה שכן עברתי משהו , אם יש לי צורך טיפשי לשחזר את המקרה. אבל איך אני יכולה לדעת שכשהזיכרון יעלה הוא לא יהיה מדומה? או שמה שכבר עלה הוא לא שיקרי? סליחה על האריכות ותודה מראש על התשובה, ניקי

לניקי נראה לי שאת קוראת באופן קבוע בפורום והפעם כותבת אז ברוכה הבאה. אדרונקס שונה מהתרופות הפועלות על הסרוטונין ובהחלט אפשר לעלות במינון במיוחד שמדובר על הפרעות אכילה. איני רוצה לאבחן ברשת, אבל בהחלט ישנו מושג של דיכאון לא אופייני (אטיפי), אשר מבטא הפוך מדיכאון רגיל - עליה במשקל ושינה מרובה. בקשר לטראומה. אני חושבת שאת מתכוונת לספר של דורית אברמוביץ? קראת? מה דעתך? נכון שהיה פרסום רב בארה"ב שמטפלים גרמו למטופלים להאמין בטראומות ונתנו להם סוגסטיות ששיכנעו אותם, אבל אני מבין שאת אינך בטיפול כך שאפשר להסיק שהדברים אצלך עולים באופן טבעי ולכן אמינים יותר. התשובה השניה היא בדיוק מה שכתבת. בנוסף לזכרונות או לתמונות מחפשים גם סמנים נוספים אשר תומכים ואופייניים לטראומה. ההתנהגות של חזרה, קושי רב עם הגוף, חרדות, קושי ביחסים מיניים ודברים דומים שמעידים בעדות נסיבתית על הטראומה. לא סומכים על הזיכרון בלבד ומחפשים דברים תומכים. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש

שבת שלום. אני לא קראתי את כל הספר אבל שמעתי אותה בטלויזיה וגם בראיון ברדיו . גם אני הייתי קורבן לניצול מיני בתוך המשפחה ובגלל זה התעניינתי מאד, לפי מה שהאשה מתארת אין לה שום דבר שמעיד על בעיה בקשרים מיניים , אין לה קושי עם הגוף שלה וזה קצת מוזר כי אתה חושב שאפשר להתגבר על כל זה? היא סיפרה שהיא בטיפול הרבה זמן , גם אני בטיפול כבר 6 שנים ועדיין יש לי בעיות קשות מאוד. אני לפעמים בסדר ולפעמים במצב של חרדה במשך חודשים ולא נותנת לבעלי אפילו לגעת בי, כל הזמן יש לי התקפות זעם, אני גם מבינה את מה שניקי כתבה וזה לפעמים אפילו חוסר היכולת להאמין לעצמי שמשהו כזה קרה וגם כל פעם שאני משחזרת, אני אומרת אולי זה רק בדימיון שלי? מעיין