תסמונת אספרגר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
איך מבדילים בין תסמונת אספרגר לבין חרדה חברתית? האם ניתן לטפל בתסמונת רק בגיל קטן או גם בגיל מבוגר יותר (20 פלוס)? האם הטיפול הוא בתרופות? תודה. ערן.
לערן באופן עקרוני תסמונת אספרגר היא אוטיזם ולכן מופיעה בילדות. באחד העתונים פורסם שעלולה להיות גם אצל מבוגרים, איני בטוח שהדברים נכונים ובסך הכל הכתבה גרמה ליותר חרדות מאשר תועלת. בכל אופן תסמונת אספרגר נדירה ובטח אצל מבוגרים, חרדה חברתית שכיחה ובדרך כלל מדובר על חרדה חברתית. כל טוב דר' גיורא הידש
רופאים, מן הסתם, מתבוננית בעיקר בתסמינים חיצוניים אולם הפציינט יכול ללמוד עת התסמונות ולהשתמש בכלי של התבוננות עצמית. לכאורה זה פשוט: תסמונת אספרגר הוא מצב בו (בהקצנה, כמובן) העניין בבני אדם אחרים דומה יותר לעניין בחפצים - לפי כמה הם שימושיים ופחות לפי ערך רגשי. לעומת זאת חרדה חברתית מתאפיינת בעניין בקרבתם של אנשים המלווה בחשש מהתמודדות עם סיטואציות כאלה. מה שעושה את הסיפור יותר מסובך הוא שאנחנו טובים ב"לעבוד" על עצמנו: החרדה לעיתים קרובות לא מורגשת אלא מוחלפת בתחושה שזה בעצם לא מעניין אותנו בתור אמצעי להמנע מהמצב מעורר החרדה בלי להודות בזה בפני עצמנו. צריך מידה רבה של כנות ואומץ להתבוננות פנימית. חרדה חברתית ניתנת לטיפול תרופתי בכל גיל. לגבי תסמונת אספרגר אני יותר בספק. כמו כן יש להזהר משימוש באבחנות כתוויות - ההתנהגות החברתית של אנשים נעה על סקאלה רחבה ולא כל מי שאינו עומד בסטראוטיפ ה"חברמניות" הישראלית צריך להיות מסווג כהפרעה.
תסמונת אספרגר שיכת לתחום הגדול של הפרעות התפתחות רחבות היקף (הצורה החמורה של זה היא אוטיזם). המאובחנים בתסמונת מאופינים בשפה ואינטיליגנציה תקינים (לפעמים אפילו גבוהים) אבל יש הפרעה בקשר חברתי ובתחומי עניין ולעיתים מוזרויות. כשכל אלו קימים מאז הגיל הרך. צריך לבדוק את ההיסטוריה ההתפתחותית ובמיוחד עד גיל 3. ד"ר רוני הגש מנהלת המרפאה לילדים ונוער בבי"ח בנס ציונה עוסקת בכך רבות וצברה ניסיון בנושא.
