שעמום

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

13/03/2004 | 07:55 | מאת: משועממת

ד"ר הידש היקר! את שאלתי אולי ראוי היה לי להפנות אל הפורום לפסיכותרפיה או אולי פסיכולוגיה ואפילו פילוסופיה. ובכל זאת החלטתי להפנות את שאלתי אליך למרות שברור לי כי פסיכיאטריה מתמחה בעיקר בטיפול תרופתי. וכל כך למה? אולי מפני שבשיטוט שלי כאן התרשמתי יותר ממך על פני יתר מנהלי הפורומים שהזכרתי ואודה לך אם תתיחס לבעיה שאעלה בפניך למרות שאני חושבת שהיא "בעיית לוקסוס" לעומת יתר האנשים הפונים כאן והסובלים באמת. טוב, אז אחרי ההקדמה הארוכה: אני אישה בשנות החמישים לחיי. ברוך השם, זכיתי במשפחה נהדרת, עבודה טובה וגם חברים טובים. הצרה שלי היא שאני משתעממת נורא בקלות ומואסת בדברים שאני מתחילה בהם אחרי זמן קצר. נגעתי כמעט בכל תחום לימוד דווקא בגלל הרצון להיות מגורה ומעוניינת חדשות לבקרים. סיימתי בהצטיינות המון תחומים אך כמו שאמרתי אחר כך יש מייד הרגשה: מה הלאה? מה עכשיו? ולפעמים גם הרהורים "פילוסופיים" מרגיזים כמו: נו, אז מה הביג דיל? ממילא מתים בסוף. הכל עורבא פרח. שום דבר אינו משמעותי באמת. אני חייבת לציין שזה אינו בא ממקום של דיכאון אלא מראייה כביכול "רציונלית" אך כמו שכתבתי מרגיזה. ניסיתי אפילו למצוא עניין בכך שאעזור לאחרים. למרות המיאוס שאני חשה כלפי המציאות אני נשברת ובוכה בקלות כשאני נתקלת באנשים חולים, נזקקים או מקופחים ונוטה לבוא לעזרתם מיידית. מצבים כאלה גורמים לי בושה על שאני מואסת במה שהמציאות ברכה אותי בהם כאשר יש אנשים שכל מה שהם צריכים זה להיות בריאים או לעבוד עבודה מסודרת. אבל זה עובר לי מהר מאד ושוב אני מוצאת כי אני חייבת משהו שיגרה את השכל ויגרום לי עניין. אני מקווה שהבנת למה אני מתכוונת ותאיר את העניין באיזו נקודה שאולי נפלאת מעיני. בתודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
14/03/2004 | 01:42 | מאת:

שלום, החלק הראשון לא כל כך מצא חן בעיני, אני חושב שפסיכיאטרים מתענינים בבני אדם ובחיים ודרך אגב אני גם פסיכותרפיסט. אבל זהו פורום פסיכיאטריה. בכל אופן אני רואה את הפסיכיאטריה באופן הרחב ביותר שאפשר. בקשר לשאלתך, אפשר ללכת באופן פילוסופי-"הבל הבלים הכל הבל", אבל מה שחשוב יותר הוא לא לקבל את התכונות הטובות שלך ושל הקרובים לך כמובן מאליו, שום דבר הוא לא מובן מאליו וצריך לתת כבוד ואהבה לדברים שיש לנו ולאנשים שאוהבים אותנו. מהבחינה הרפואית הייתי בודק את נושא הפרעת הקשב. אם את מכירה את התכונה של חוסר סבלנות אצלך מילדות יתכן שסבלת ועדיין ישנם סמנים של הפרעת קשב. כיום ידוע לנו שהפרעת קשב נמשכת גם בגיל המבוגר, אולי כדאי לעשות את מבחן TOVA. כיום ניתן (אומנם בתשלום) לבצע אותו בקופות החולים. שבוע טוב דר' גיורא הידש