מכתב פרידה

לד"ר הידש ולחברי הפורום היקרים שניסו לעזור לי, זהו מכתב פרידה שאינו מיועד לכם, אלא לקרוביי ולמטפליי שהתעלמו מכל מה שקורה לי. אין במכתב זה להעיד על כוונת התאבדות פיזית. ישנה התאבדות נפשית ועזיבת מטפליי וקרוביי - עזיבה רגשית . במידה והניתוק הרגשי לא יספק אותי, אז יתכן שארצה לעזוב באופן שאינו משתמע לשני פנים. ..................................................................... אז כאן ועכשיו תשמעונה אותי ותפנימו עמוק את המסר שלי אל תגידו שלא אמרתי מילה ואחרי המוות תתנו את הסליחה כי אני מצטערת עד עמקי נשמתי שהלכה לאיבוד והשאירה אותי השאירה אותי ללא התקווה איך לא שמתי לב כאשר נעלמה אז במקום לחפש את אותה הנשמה אנסה לחפש את אותה הדממה ובמקום לחפש את אותו אלוהים אנסה לחפש את השקט שבפנים והבפנים ריק ושחור ממזמן ואם עדיין לא שמתם לב כבר הלכתי מכאן. שלכם, באהבה ליאל.

שלום האם אפשר לקבל את מספר הפלאפון שלך או את הדוא"ל? באיזה אזור את גרה?

תודה על התענינות, אבל אני רוצה להיות לבד. אין לי שום כוונות לפגוע בעצמי כרגע ( כמו שכתבתי במכתב )- אז, אנא, אל תנסו לאתר אותי.

ליאל יקרה, קראתי גם את מה שכתבת לפני מספר ימים - ברור שאת לא סומכת על אף אחד בעולם, לא מפתיע אותי לשמוע את זה. את לא סומכת על אף אחד כי הייתה לך אמא "דואגת", שכל דאגה שלה הסתיימה בפגיעה קשה בך, נכון? את לא רוצה עוד מזה. לא רוצה עזרה. רוצה רק להיות לבד. לא לשמוע מאף אחד. לבד לבד. כל מי שמתקרב רק מפריע ומקלקל, לא מתאים לך, נכון? נראה לך שכך זה עם כולם. כל האנשים שרוצים לעזור. גם המטפל. יש בך מלחמה פנימית קשה: מצד אחד את מתה לקבל עזרה, אבל בחיים לא תתני לאף אחד להתקרב, כי אם מישהו ינסה לעזור זה בטח ייסתיים רע. לא מפתיע שאת חושבת כך. העזיבה של הטיפול וההתנגדות לקבל עזרה מראה שהאמא שלך, שאת אפילו לא קוראת לה אמא, הולכת לנצח. כל רגשות ההרס נובעות מכאן. כאילו יש לך איזו אמא פנימית שמקלקלת לך כל הזמן ומסדרת לך ייאוש. בטח שאת לא רוצה אותה בפנים. מי רוצה כזה גועל נפש בתוך הבטן? אבל באופן פרדוקסלי, הדרך היחידה לצאת משם ולהשתיק את הרגשות החזקים ההרסניים האלה היא באמצעות טיפול. אפילו אם אין לך עדיין אמון במטפל (כך נראה עדיין) נסי ללכת עם זה ולא להפסיק. למרות הכל. במקרים רבים רוב הטיפול מתרכז בקשירת הקשר עם המטפל וביצירת אמון. עדיין לא הצלחת, וזה ייקח עוד זמן, זה לא יעבור מחר. גם לא מחרתיים. תהליך רכישת האמון הוא ארוך ארוך. את רשאית כמובן לבחור בדרך אחרת ומותר לך להרים ידיים. אף אחד לא מכריח אותך לטפל בעצמך. אם את לא רוצה, אז לא יהיה טיפול. הדברים בידייך בלבד. אין ספק שאת עכשיו במשבר. אין ספק שיש כאן סכנה. הפסקת טיפול גם היא משולה למן מוות כזה. לא צריך למות פיזית, את יודעת, לא? נסי לחשוב מה הסית את המחשבות שלך כל-כך רחוק. האם משהו בטיפול? האם את מרגישה שיש אולי איזו התקרבות או התקשרות למטפל וזה מפחיד אותך פחד מוות? האם נוגעים לך בטיפול בנקודות כל-כך רגישות שאת לא מסוגלת לעמוד בכאב?

שוב אציין כי אתם מדברים על ליאל אחרת.( לא דיברתי על אימי ) זה רק מראה לי שכאילו ונעלמתי מהעולם הזה ואין יותר ליאל. עובדה שאף אחד לא יודע במי מדובר. אני כבר מתחילה לחשוב שההתכתבות כאן היא אשליה ולא מציאותית. אולי זו לא אני שכותבת את הדברים. קולי אילם, וכנראה שכבר נותקתי מהעולם. איני נמצאת בעולם הזה. נותר לי רק לחפש את קיומי בעולם הבא.

לא לא לא לא עזיבה ריגשית היא בשבילי כמו עזיבה גופנית תשנני לעצמך מנטרה לא להכנע לעולם ולעולם את כותבת נפלא זו עם דרך להביע רגשות תכתבי ותותיאי את כל הכאב והכעס תחפשי אנשים שיעזרו כנסי לאתר קולות תקראי שם מה שכתבו הרבה אנשים מוכשרים שהיו או נמצאים במצב שלך את לא לבד תראי איך הם עזרו לעצמם אני יודעת שזה קשה אני יודעת שאת לא רואה עכשו את היפה בחיים אבל עוד תראי תאמיני לי עכשו הכל שחור ומפחיד אבל זה זמני את צריכה כח לרצות שיהיה טוב אפילו תפני לדת ואת זה אומרת כופרת אבל יש דרכים אנחנו איתך אוהבים אותם יודעים שקשה כי כולנו באותה הביצה אבל ננסה לעזור לך רק תתני לנו בבקשה מחר יהיה יוטר טוב תזכרי

אני לא יודע מה גרם לך לכתוב את המכתב, אבל הוא מאוד נגע ללבי ואני עצמי מצאתי את עצמי בהרגשה דומה מספר פעמים בחיי גם לגבי המטפלים, גם לגבי שאר בני התמותה על הכוכב המחורבן הזה וגם נשבר לי הזין מכל הכדורים האלה שאין מוצא איתם והם לא פותרים את הבעיה אלה את הסימפטומים. אני איתך בכל מילה וכל צעד,גם אני הייתי נוטש איתך את העולם הזה. מה שלא תחליטי זאת כנראה הברירה היחידה והנכונה לעת עתה. יובל

אני (ואני חושב שרוב אנשי הפורום הזה) מבין אותך.אני יודע כמה זה נורא ואני יודע כמה קשה הוא המצב שלא רואים שיפור.גם אצלי יש חילופי טיפולים וכי"וב וזה לא הולך לפעמים. להישבר זאת הדרך הקלה וגם אני הלכתי בדרך הזאת מספר פעמים אבל לא ניסיתי לפגוע בעצמי(אבל היו מחשבות).אז נכון שקשה ללכת ולהתחיל עוד טיפול ועוד כדורים וזה חרא . אבל תחשבי על העתיד תנסי לראות בחור השחור הזה נקודת אור.שיום אחד אולי את תקומי למשפחה שתהיה לך עם הילדים המתוקים והבעל האוהב ואז גם יהיה לך תוכן בחיים.יש לך חבר וזה כבר טוב כי הוא אמור לתמוך בך יותר מכל(אם הוא לא עושה את זה-אז הוא לא חבר). מה שאני מנסה להגיד זה שתסתכלי על העתיד ותקווי לטוב יותר.אומנם המצב שלך לא טוב אבל יש מצבים קשים יותר בחיים ואין מה לעשות צריך להרים את הראש ולהמשיך הלאה. והכי חשוב תמיד אבל תמיד לקוות לטוב ולבנות על עתיד טוב יותר.

ליאל אני לא אורח קבוע פה ואין לי מושג מה הבעיה הנפשית שלך,אני עצמי סובל מחרדה חברתית מה ששיתק את חיי לתקופה ארוכה עד שנעזרתי בטיפול פסיכאטרי,וכרגע זה עוזר לי מאד,מדברייך עולה שהכדורים או השיחות שבהם את מטופלת לא עוזרים והחלטת להיפרד מאיתנו,אני יכול להבין תחושות אלה היות וגם אני מרגיש כך לעתים קרובות אך תמיד אני מחזק את עצמי בכל מיני דברים שכן עושים לי טוב ומסתכל על החיים כאל דבר שצריך להתמודד איתו גם שאני מרגיש הכי חרא בעולם,אין סיכוי שהמוות ינצח אותי כי אני בטוח שבכל אחד מאיתנו שמחליט להיאבק הוא ימצא את הדרך אל האושר גם אם זה נשמע רחוק קשה ובלתי ניתן לישום,מה שרציתי לאמר זה לחזק את ידיך ואת נפשך שתצליחי להתמודד גם אם זה נראה סוף העולם ותמיד תחשבי איך לעבור את מה שאת מרגישה ואיך לגרום לכך שלא תגיעי לאותו מצב שאת נמצאת יש המון דברים יפים מאתגרים מלהיבים וסוחפים בחיים עצמם שחבל לעזוב הכל ולא לנסות להתאמץ להגיע אליהם ,השלווה . שיהיה רק טוב אם בא לך לכתוב לי משהו או לשוחח השארתי את המייל שלי

לליאל שלום, קראתי בהתרגשות את מכתבך וחזרתי ועיינתי במכתבים הקודמים. אין ספק שאת מדברת ממקום של מצוקה וקשה לך, גם הבדידות מוסיפה לקשיים ודוחפת אותך אל הקצה. את מבקשת הקלה ובהחלט הייתי שמח אם יוקל לך. כל מקרה של התנתקות קשה לכולם, אולם הדבר קשה שבעתיים כאשר אנחנו יודעים שהמצב של הדיכאון הוא זמני ואחר כך הוא חולף. את לא קיבלת טיפול מלא והטיפול לא היטיב את מצבך. ממכתביך הקודמים אני מבין שאפשר וחייבים לנסות טיפול רב יותר ומתאים יותר. אני מציע שתחילה תזרקי את כל התרופות שאספת כדי שברגע של חולשה לא תעשי דבר נמהר. ושוב תשקלי את נושא האשפוז, אני מוכן לעזור לך להתאשפז רק תכתבי את אזור מגוריך ואז נשקול את האפשרויות השונות. תשמרי על עצמך הידש