"קודם תאכל ארוחה מזינה, אחר כך תוכל לקבל קינוח"

שלום, לאחרונה נושא האוכל הבריא תופס אצלנו יותר מקום בבית. בני בן החמש וחצי גילה לפני כמה חודשים שעוף זה מתרנגולת ומילד שאהב מאוד לאכול מוצרי עוף ובדרך כלל גם לא היה בררן בגן, הוא נמנע לחלוטין מכל מה שעשוי מעוף (כולל שניצל). הוא כן אוכל בקר טחון. בגן הוא אוכל כל השבוע שניצל תירס ואולי פעם בשבוע קציצות, אם הסייעת מצליחה לשכנע אותו. אנחנו לא לוחצים עליו לאכול עוף ודואגים שלפחות בסוף השבוע ופעם-פעמיים במהלך השבוע יהיה תבשיל בקר שהוא אוהב. שאלותי הן: 1. האם נכון לשלוח לו ארוחת צהריים מהבית לגן? (הוא בצהרון והוא אוכל בגן גם ארוחת בוקר וגם צהריים - יש הזנה). דיעותינו בבית חלוקות, בעלי חושב שהוא צריך להסתדר עם מה שיש ומקסימום להשלים בערב. אני לא כל כך שלמה עם זה ומעדיפה לשלוח לו אפילו כריך בריא (פיתה עם אבוקדו וביצה לדוגמא). 2. יש לנו הרבה קטעים איתו לאחרונה, בעיקר בסופי שבוע, שהוא לא רוצה לאכול ארוחת צהריים "כי הוא לא רעב" (על אף שהוא אמור כבר להיות רעב), וזאת בגלל שהוא מחכה לקינוח. בבית בדרך כלל אין רינוח אבל אצל סבתא - תמיד יש. עד כה היינו בגישה של "אם לא תאכל ארוחה מזינה, לא תוכל לאכול את הקינוח. אתה יכול לשמור את הקינוח לאחר כך", אבל יוצא מצב שהאוכל נהיה כמו עונש בעיניו. גם הסביבה לא ממש עוזרת ואומרים לנו כולם "תעזבו אותו, תפסיקו להתעקש איתו על זה, אתם עושים יותר נזק מתועלת". זה נהיה ISSUE... נשמח לדעת מה הגישה הנכונה. אציין שהוא אוכל ירקות, לא יותר מידי, אבל אוכל: עגבניות שרי, מלפפונים לפעמים, כרובית אפויה ופטריות אפויות - אנו מגישים לו סוג אחד / שניים מהם מידי יום בארוחת הערב. יש עוד ירקות על השולחן אבל הוא לא נוגע בהם ואם ניסיתי חלילה לשלב ירקות בקציצות / בבולנז - הוא ינסה לנפות אותם החוצה ולפעמים יתיאש ממלאכת הניפוי המתישה ולא יאכל בכלל. קטניות הוא לא אוכל בכלל. אודה על עצתכם כרמל