התמודדות עם הריון חדש לאחר הפלה טבעית
דיון מתוך פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
שלום לכולן, אני כותבת פה אולי כי יש לי תחושה שרק פה אהיה מובנת. ויש רגעים שאני צרכה להבנה הזאת הזאת יותר מכל. לפני כ6 חודשים עברתי הפלה טבעית הייתי בשבוע ה11 להריוני והעובר נמצא ללא דופק. לקח לי הרבה זמן עד שהגוף שלי שב לעצמו, גם מבחינת ההסתגלות למצב הקיים- ללא הריון, גם מבחינת כאבים פיזים שחלפו, אפילו עשיתי דיאטה כדי להיפטר מהבטן הקטנה, שבתי אל עצמי. ומבחינה נפשית, נדמה לי שעברתי את כל התהליך של התסכול הכאב ההשלמה עם האובדן, כיסיתי כבר מכל כיוון מחשבתי את הנושא, ועכשיו אני עומדת בפתח הריון חדש ואני לא מצליחה להיות מרוכזת בכלום חוץ מסרטים שרצים לי בראש מאותו ערב שהגעתי לבית החולים, כל החששות והפחדים צפים מחדש, כל כניסה לשירותים מלווה בפחד היסטרי שלא אראה כתמים של דם. אני מנסה להרגיע את עצמי ולהיות שמחה על המתנה החדשה שקיבלתי, אבל אין לי מושג איך עושים את זה. אומרים שיש חוויות שמלוות אותנו לאורך כל החיים, אני מרגישה קושי רב להשתחרר מהחוויה הזאת, ואשמח לעצות איך עושים את זה? איך ממשיכים הלאה מבלי הלחץ והחרדה מכל הסיפור הזה?
שלום מיטל. הצטערתי לקרוא על אובדנך. ההתמודדות עם הריון לאחר אובדן כמעט תמיד כוללת פחדים ותסריטים הקשורים להריון הקודם. מבחינת הנפש שלנו, ההשוואה בלתי נמנעת. ראשית, ישנו פורום בשם "הריון לאחר אובדן" בפורטל "תפוז" שמנהלות שתי נשים מקסימות. בפורום נשים חולקות את תחושותיהן במצב המיוחד הזה בו יש שמחה על הריון חדש אך חרדה ואבל הקשורים להריון הקודם. פעמים רבות אני נוכחת לדעת שכאשר עוברים את השבוע בו התרחש האובדן הקודם, יש הקלה גדולה (במקרה שלך שבוע 11), וכך גם כאשר עוברים עוד ועוד בדיקות ומקבלים תוצאות טובות. הקלה משמעותית מתרחשת פעמים רבות כאשר האשה מתחילה להרגיש את תנועות העובר שמהוות מעין "אישור" יומיומי שהריון ממשיך כרגיל. נסי לכתוב גם בפורום שציינתי בו הנשים נמצאות במצב דומה לשלך (לקראת או בתחילת הריון לאחר אובדן), וייתכן שתרצי גם ללוות את ההריון הזה בטיפול רגשי על מנת להקל על החרדות שיתלוו אליו. את יכולה לפנות לפסיכולוגית המתמחה בתחום, אך אם יש לך היכרות אם תחום אחר שהוכיח את עצמו כמרגיע עבורך (דמיון מודרך, יוגה, דיקור סיני וכו'), תוכלי להיעזר גם במה שעזר לך בעבר. שיהיה הרבה בהצלחה ואת מוזמנת לכתוב. גילי
היי מיטל, אני עוברת בדיוק את מה שאת עוברת (לפחות מבחינת הדמיון בין הסיטואציות..) גם אני עברתי הפלה בשבוע 9 כשלעובר לא היה דופק ועכשיו אני בהיון שני. אני מפחדת לדבר עליו וכל אדם שאני מספרת לו אני מרגישה פחות ופחות בשליטה והזמנים היחידים שאני באמת מרגישה בהריון זה מיד אחרי שאני אצל הרופא והוא מאשר שיש דופק. אני מרגישה באופן אישי את הקושי לחשוב לטווח רחוק, לדמיין, לחשוב על שמות, לחשוב על התאריך לידה הצפוי.. אני מאמינה שככה זה כעוברים הפלה בהיריון ראשון, הקונספט שיכול להיות שיהיה בסדר עוד לא נקלט וכנראה שלא יקלט עד אחרי הלידה.. צר לי שאין לי שום דבר מעודד רק הזדהות מוחלטת עם מצבך (שהוא גם מצבי) מאחלת (לשתינו..) שנחזיק מעמד ושיהיה בסדר. שיהיה המון הצלחה, תחזיקי מעמד.. דנה
אני מצטערת לשמוע שגם את חווה מצב דומה. יפה מצידך שמצאת כוח לחזק את מיטל. שיהיה גם לך הרבה הרבה בהצלחה! גילי
מנהלי פורום אובדן הריון - תמיכה וליווי
