העברה למיטת מעבר

לירון שלום, פעמים רבות יש איזשהו שינוי המוביל לקושי מסויים אצל הילד שעלול להפוך לקושי כרוני. זה מאוד תלוי בתגובת ההורים. כרגע היא חייבת את נוכחותך כדי להרדם וזה מתקבע יותר יותר. נוכחות הורים בהרדמות קשורה באופן ישיר למספר יקיצות בלילה וגם לקושי להרדם לאחר היקיצות. גם אז היא חייבת אותך. כמובן שבהשכבה יש כל מיני "תרוצים" כמו שאת מציינת שגורמים לתגובה שלך ולדחיית השינה. הורים פעמים רבות מוצאים עצמים כעוסים ומתוסכלים מול מצב זה. המטרה הכללית היא להוריד בהדרגה את תלות זו של הילד בהורים. למעשה תלות זו מאריכה את הזמן בו לוקח לילד להרדם ומובילה למספר רב של יקיצות בלילה. במקרים כאלה צריך להוריד בהדרגה את הקשר בין ההרדמות לבין נוכחות ההורים. אפשר לבדוק את הילד כל מספר דקות בזמנים הולכים וגדלים. בזמן הבדיקה עצמה ההתערבות היא גם מינמאלית לזמן קצר. דבר זה יכול גם לעזור להרדם בזמן קצר יותר וגם להוביל להפחתה במספר היקיצות הליליות. כמובן שצריך לשלול סיבות נוספות להתעוררויות (מחלה, דלקות אוזניים, הפרעות נשימה וכו..). יש הורים שיכולים ליישם לבדם תוכנית כזו שלוקחת בממוצע כשבוע-שבועיים בהן כמובן הילד לא תמיד מקבל זאת בשמחה. יש הורים שצריכים ליווי מקצועי לתהליך זה. בכל אופן, גישה יכולה לעבוד בצורה מצויינת ולהוביל לפתרון הבעיה. ד"ר יונתן קושניר פסיכולוג קליני www.drjkushnir.com