בעיות שינה

שלום רב, אנו הורים לתאומים בני שנתיים וחצי רון ואורי , לרון תמיד היו בעיות שינה מאז שהיה תינוק, ולפעמים לקחנו אותו למיטה לישון איתנו אולם לפני מספר חודשים הפסקנו עקב התנגדותי הרבה. במקביל , עם הורדת הסורגים לפני מספר חודשים מהמיטה, התחלנו לישון עם שניהם בחדר עד שהם נרדמים (גם אורי דורש זאת בתוקף) גם באמצע הלילה ויצא שהעברנו שם את רוב הלילה לאחרונה. בסוף השנה 2012 יצאנו לחופשה שם רון היה חולה וישן עמנו במיטה כמעט כל לילה בבית המלון, וכמובן שאורי באותו חדר, וכשחזרנו בעיות השינה החמירו מאוד. לתחושתי הגבנו להחמרה זו בחריפות יתרה - בסגירת הדלת של חדרנו לבכיים בשני הלילות אחרי שחזרנו והם נרדמו על השטיח במסדרון. פלוס תגובות חסרות סבלנות באמצע הלילה ורק החמרנו את המצב שכן אנו מתפרקים מרוב עייפות ותסכול וכמובן מרגישים אשם רב. כיום השינה שלהם בעייתית מאוד, מתעוררים מפוחדים ומעירים אחד את השני, ובחדרה מתהליך השינה ונראה לי שרון אף קצת בטראומה בלילה. התחלנו לפני מספר ימים לעבוד על שינה מחוץ לחדר, אחד מאיתנו ישן בחדר קרוב אליהם יותר מחדר ההורים ומשאירים להם לפעמים אור קטן (הפכו להיות מאוד תלויים באור הקטן וממררים בבכי אם איננו). נראה שזה עוזר בחלק מן הערבים ובאחרים נראה שהמצב איננו משתפר. הם מסכימים להיות בחדר עם אור קטן, אך לא במיטה וישנים על השטיח (אז שמנו מזרן). כמובן שלאחר מכן הם עייפים במהלך היום, אולם סה"כ במצב רוח טוב. האם זה הזמן לעשות שינויים? ואם כן האם אנחנו בדרך הנכונה? כמה מזיקה התנהגות חסרת סבלנות או אסרטיביות כלפיהם שילכו לחדרם/למיטתם. לפעמים כל העניין נראה לי כמו שדה קרב חסר מטרה שבו הילדים סובלים לחינם. אשמח לעזרה - המצב במיוחד מסובך עקב תאומים שמעירים אחד את השני ומסבכים את תהליך השינה או הרגעה ליד המיטה. תודה רונן.

אכן מקרה מורכב ממספר בחינות. על פי דברייך, יתכן והאינטואיציה שלכם נכונה לגבי מה שאתם עושים בתקופה האחרונה. עם זאת לא הייתי מושכת את הניסיונות העצמיים יותר מידי זמן ואם דברים לא משתפרים בשבועיים שלושה הקרובים כדאי לפנות ליעוץ מסודר של רופא שינה.