סדר עדיפויות לקוי או כוויה בנקודת תורפה?!

מזה כשנתיים + אני בקשר לא רציף ( עם הפסקה בת קרוב לשנה לערך) עם פרטנר מסוים, יש ביננו קורלציה ברורה ברוב המישורים: החל מאינטלגנציה, מנת משכל, השכלה, חוכמת- חיים, מנטליות חופפת, רקע של בית דומה, מרדנות מסוימת ואינדבדואליסטיות דומה וכדומה. מה שמאד מאד מציק לי במערכת היחסים שלנו הוא דבר היות סטטוס הקשר רלטיבי , אינו יציב ואינו מוגדר. בתחילה היינו חברים מוצהרים לכל דבר ועניין והקשר יסתיים במפח נפש וקול רעש גדול מצד שנינו (בשל תלות יתר הדדית וקנאות חולנית מצדי). ואז חל בו פיחות וחזרנו זה לזרועות זו במתינות מחושבת ובהתמתנות כל מרכיבי הקשר והאינטימיות ביננו. אין ביננו כל מחויבות מפורשת (אני יוצאת עם גברים אחרים באין מפריע- אלמנט שמציק לו בסתר לבו, על אף שמעולם לא עלה נושא זה לדיון על סדר היום או הלילה והוא לעומת זאת עסוק מאד ואינו מעריך את עצמו ומיניותו מבחינה מאצואיסטית כבעבר- עד לפני 8 שנים הוא היה כוסון ודון ג'ואן מאז הוא התמתן ואינו יוצר קשרים כמעט עם בנות המין היפה, אינו מחזר ואינו משקיע יתר על המידה בכל מערכת יחסים שנרקמת בשל אשתו לשעבר שבגדה בו בצורה מחפירה ומבישה ומעיבה על כל קשריו בצורה סימבולית) תדירות הקשר ביננו רופפת (על אף סמיכות המגורים ביננו) הוא אדם אידיאליסט ועסוק למעלה מראש (2 עבודות, מסתערב בצבא, לומד לתואר שני, לוחם למען המדינה, מתנדב למען הקהילה וכדומה) ואין ספק שאני רחוקה מלהיות ראשונה במעלה בסדר עדיפויותיו ואורח חיוו. תדירות המפגשים אף היא מצומצמת ביותר (אחת לשבוע במקרה הטוב, פעם בחודש במקרה הגרוע) כאשר לאחרונה: רוב המפגשים יזומים על ידי (אלמנט שאיינני מורגלת אליו עם אף גבר אחר זולתו) הבריחה אליו היא סוג של מפלט ל"אי מבטחים" עקב מזגו הנינוח והמתמסר ללא לאות, אף הטקס המיני עמו- עניין פולחני וטנטרה הנה אבן הבוחן והיסוד שלו. בכל מהלך האקט וההתמזגות הגופנית- נפשית הוא מתמסר ושוחר את הנאתי. אך אליה וקוץ בה: 1. הבריחה הנה אליו אך היא אינה בריחה עמו- הוא אינו שותף פעיל בחיי, כנ"ל אני בחייו- בשל חסם בלם שלו. הוא אינו מעורה דיו בחיי, בתחושותי, מחשבותי, חלומותיי ומכמני ורחשי לבי למעט באותם פגישות מתוזמנות שאז אנו מתקשרים כמו "נפש תאומה" ומבלים לילה שלם ומלבים את הקשר והניצוץ שמצוי על אש נמוכה- "נר התמיד". אין ביננו כל מחויבות וכל השקעה ממשית בטיפוח האינטימיות והזוגיות, הוא אף אינו מחזר ומגלה תשוקות חבויות והסתערות שמא אחשוב שהוא סוטה (בשל טראומות מיניות בעברי). 2. אמש ביליתי עמו לילה שלם והטחתי בפניו בצורה מכובדת ומתונה את המירמור שלי בעקבות מערכת היחסים הלא מוגדרת שלנו. והוא טען להגנתו שהוא חש שהריחוק אף נובע מצידי ואינני עונה לטלפונים שלו בקו הבזק (שתמיד על שקט אצלי) ושהוא בונה עלי לטווח רחוק לנישואים..אך הוא אינו יכול לממש את רצונו בשל אלמנט שמפריע לו בי. לאחר שלחצתי אותו לקיר והבטחתי שלא איעלב חלילה, הוא ציין שהחתונה שהוא בונה עלי מותנת בכך שארד במשקל ואחזור לגזרתי הנעלמה מעלומיי ואשיל 30 קילו ממשקלי, יען יפיפיה הנני ופני כנערת חן בת 20 ומימדי גופי כשל בת 40(!!!) וזאת בשל היצוגיות המשפחתית ובמיוחד היצוגיות לחברים שלו וכן למען הנאתי והנאתנו במיטה, לצורך תנוחות אקרובטיות, משגלים מלהיבים וקלילים וחלון הזדמנויות גדול יותר בשטח המיטה והכיבוש ההדדי. ואני תוהה ופגועה בעקבות כך: 1. האם כשקבלן בונה עלי תוכניות "מיתאר" הוא לא אמור לשתף אותי בתוכניותיו הכמוסות ברחל בתו הקטנה ולא ברמזים עדינים שהיו לו לכל אורך הדרך? 2. האם המעמד אינו מחייב שישקיע את היסודות והתשתית לבניין, ישקיע ויוכיח רצינות, על מנת שיהא זה אכן בניין עדי עד ולא ידידות מתמשכת וסטטוס של קשר לא ברור ושאינו מחייב? 3. האם ההתנייה להורדה במשקל הנה בגדר משאלה סבירה והנה נורמטיבית בהתחשב בכך שבמאמצים כבירים הדבר יצא מהכוח אל הפועל ואין מדובר בבקשה לא מציאותית או לא שגרתית? האם אין מדובר בסדר עדיפויות שגוי ורצון להרשים את החברה (בסגול) והמשפחה המורחבת? האם נפגעתי עד עמקי נשמתי (לא יחצנתי כלפיו שום פגיעה מצדו בלילה הנתון והטעון) מאחר ומדובר בנקודת תורפה שלי, בשל היותי יפהפיה בהווה (לדבריו ולדברי כל רואיי) וכוסית בעבר, שעקב מצבי הנפשי ונטילת כדורים עליתי במסות אדירות? וסיבת העלבותי נעוצה בי ובתחושותי הסוביקטיביות בלבד והוא רק שיקף את תסכולי שלי בתחום הנדון? איך עלי לפעול כעת במצב הנתון? האם עלי להלחץ ולהכנס למשטר דיאטה כפוי ולכפות עלי צום ותענית על אף מצבי הנפשי הקשה בלהוו הכי? הוא הבהיר לי שהוא אוהב את הנשמה והאדם שבי, את השכל, הפיקחות והשנינת שניחנתי בה ואת פני המדהימות. אך הוא אינו משלים עם מימדי גופי- בשום פנים. האם עלי לעזוב אותו? האם לדובב אותו? האם לרצות (מלשון ריצוי) אותו בכל מחיר? להשקיע יותר בקשר? אני מבולבלת ומתלבטת ולא מוצאת מנוחה לנפשי מאמש.

אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו הבוקר (חמישי) בשעה 10:00 בצפירת דומייה בת שתי דקות, שלאחריה הונחו זרים על האנדרטה ברחבת גטו ורשה ב"יד-ושם" בהשתתפות נשיא המדינה, משה קצב, נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק ויושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין. לאחר הטקס החלו ב"יד ושם" לקרוא את שמותיהם של מיליוני נספים. הטקס המרכזי ייערך באוהל יזכור ב"יד-ושם" בשעה 13:00. האירועים יינעלו בעצרת בקיבוץ לוחמי הגטאות בשעה 19:30. יום השואה מצוין השנה בסימן "כאב השחרור והחזרה לחיים" ו-60 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. כ-16 אלף בני נוער יהודים מרחבי העולם צפויים להשתתף היום (חמישי) ב"מצעד החיים" ממחנה הריכוז אושוויץ למחנה ההשמדה בירקנאו בפולין. במצעד ישתתפו ראש הממשלה אריאל שרון, שרים ואישים יהודיים בולטים. אמש נערכה בקראקוב שבפולין עצרת המונים לזכר הקהילה היהודית של העיר שהושמדה בשואה. אלפי בני נוער יהודים השתתפו בטקס שנערך באתר גטו ורשה. ראש הממשלה שרון ייצא לשעות אחדות לפולין, ויעמוד בראש משלחת שתכלול שרים, אישי ציבור, ניצולי שואה ובני משפחותיהם. שרון ייטול חלק בטקס המרכזי של "מצעד החיים" בבירקנאו, ומשם ייצא ברכב למחנה אושוויץ, יתקין מזוזה בביתן היהודי וידליק נר נשמה בקרמטוריום. לאחר מכן ישתתף בטקס הסיום של המצעד. לפני המראתו בחזרה ייפגש שרון עם ראש ממשלת פולין, מארק בלקה, ואולי גם עם ראש ממשלת הונגריה, פרנץ גיורצ'אני. לשרון יתלווה שר הפנים, אופיר פינס, והם יצטרפו לשרים אברהם הירשזון, לימור לבנת ויצחק הרצוג שכבר נמצאים בפולין. בפמליה יהיו גם האלוף (מיל') חיים ארז; הפרופ' בולסלב גולדמן (רופאו של שרון ומנהלו לשעבר של המרכז הרפואי שיבא); הרבנים ישראל לאו, חיים דרוקמן ויצחק דוד גרוסמן; נציב בתי הסוהר, יעקב גנות; ויואל רפל. היום תשלים חברת אל על הפעלתה של "רכבת אווירית" להטסת כ-2,600 נוסעים אשר ישתתפו ב"מצעד החיים". משלשום הפעילה החברה סדרה של טיסות מיוחדות מקנדה וצפון אמריקה לפולין וכן מישראל לפולין, עם נוסעים אשר יטלו חלק באירועי ההנצחה בפולין.

את נשמעת בחורה אינטיליגנטית מאד,כך שמצוקתך הסובייקטיבית צריכה להפתר על ידך בלבד. מאחר ואצ משמינה בגלל תרופות קבועות שהינך לוקחת ,והדבר לא מוצא ח בעינייו-מה ילד המחר כשתתבגרי ויווסף קמט למצחך . עזבי את זה החיידק .

הוא באמת מצפה ממך דבר כזה ? הוא פשוט לא מציאותי. חוץ מזה, זה הדבר הראשון והאחרון שלו ? ברור לחלוטין שסדר העדיפויות שלו לא במקום. שילך לחפייש לו את האנורקסית שלו ושיעזוב אותך לנפשך. ממתי הרומנטיקה והזוגיות נקנית לפי משקל ? ולמה הוא לא הזכיר את זה עד עכשיו , ורק פלט את זה כשלחצת אותו ? בגדול, הוא לא נשמע מציאה גדולה. ממש לא. אני מסכים כאן עם ראובן. תהיי בריאה. ותירזי לפי הקצב והחשק שלך, לא לפי הקריזות שלו. ביי

שלומי היא טעתה היא כנראה הוסיפה 0 בטעות...

לשלומי, אני בעלת משקל עודף של 15-20 קילו. אך למודל שלו: הוא מעוניין בגיזרה חטובה (והוא לדאבוני אינו חוטב עצים:-) ושאשיל מכסה של 30 קילו ממסת משקלי. התרופות אינן קבועות כי אם זמניות בלבד. המשאלה הנה מציאותית אך דורשת הקרבה עצומה מצדי.. .ומצבי אינו מרנין- בלהוו הכי.

הי מוטרדת, את בהחלט מוטרדת בצדק. תיאור מערכת היחסים שלכם, כפי שהצגת אותה, לא מצביעה על כיוון של מיסוד הקשר או זוגיות ארוכת טווח. במובן מסוים, שניכם מוצאים אחד בשניה מעין מפלט ולא בן/בת זוג קבועים. מה את מרגישה כלפיו? ההודעה שלך - ברובה - נובעת מהראש ולא מהלב... מצד אחד את כותבת, שהיות סטטוס הקשר רלטיבי מפריע לך. ומאידך - את יוצאת עם אחרים ולו יש סדרי עדיפויות שונים. עושה רושם שהבעיה המרכזית ביניכם מבוססת על היעדר תקשורת נכונה. אפשר לפתור את זה, אם שניכם מעוניינים לפתור את זה. ולשאלותייך: 1. הוא לא אמור לבנות עלייך שום דבר. הוא כן אמור לשתף אותך בכך שהוא כן רואה את העתיד שלו איתך, ולתת לשניכם אפשרות לפתח את הקשר לכזה, שכן יאפשר לכם - אם את רוצה - לחיות ביחד בעתיד. 2. ההשקעה בקשר אמורה להיות של שניכם באותה מידה. כל אחד צריך לתרום את החלק שלו, ולא לצפות שהאחר יעשה את הכל. אחרי הכל, מדובר בזוגיות וזוגיות דורשת שניים. אולי הגיע הזמן לנהל שיחה רצינית ולהגדיר מחדש את הקשר? וזה כולל הגדרת הציפיות של שניכם. 3. ירידה במשקל צריכה לבוא ממך ולהיות בשבילך! אם הקשר ביניכם רופף במידה מסוימת והוא כבר מנסה לשהתאים אותך לצרכים שלו, אז אולי אין טעם לייצב את הקשר...? ידוע שתרופות מסוימות גורמות לעליה במשקל, ואפשר להפחית נזקים באמצעות תזונה נכונה וכושר גופני, אבל רק אם את רוצה ולא בגלל שככה הוא מצפה. תפעלי בהתאם לרגשותייך ומחשבותייך. אם את מרגישה צורך להיכנס למשטר דיאטה בשבילך - טוב מאוד. אם זה בשבילו... זה שווה את זה? אני בהחלט לא יכולה להחליט בשבילך אם להישאר איתו או לעזוב אותו, זו החלטה שלך בלבד שצריכה להיות מבוססת על כל הנתונים שהצגת כאן (וגם על כאלה שלא הצגת כאן). לדובב אותו? לאיזו מטרה? את מאמינה שתהיי שלמה עם עצמך במידה ותחליטי לרצות אותו בכל מחיר? מהם הרווחים וההפסדים שיהיו לך במידה ותחליטי לרצות אותו? אנשים משקיעים במשהו כשהם מצפים לתוצאה חיובית. ודאי שיש השקעות שיורדות לטמיון, אבל צריך לבדוק היטב מראש אם ההשקעה כדאית, ולדעת שלפעמים כל השקעה שהיא - גדולה ככל שתהיה - לא מניבה את הפירות הרצויים. הרה.

תראי... את נשמעת לי מה זה חכמה ואינטיליגנטית ובעלת יכולת התנסחות שיש לי אפילו נטיה להאמין שפניך אכן יפייפיות....את גם נשמעת לי רגישה כך שעזבי אותך ממשקל ואין טעם לקחת דברים כבד...תרדי מה 15 קילו לפה ולשם...זה ממש סתם כבדות...אמנם כאחד שמעולם לא היה עליו יותר מ200 גרם עודפים קשה לי להכנס לראש של שמנים...אבל עצתי לך בנידון ,בואי תניחי לזה קבלי את עצמך כמו שאת ובקלילות... עכשיו ,בואי נעשה הפוך...בואי נכסח אותו ותרגישי טוב... ובכן קודם כל אמרת שהוא לא חוטב עצים...אז תנגני לו גם על הכרס או הצמיג...תציקי לו ואולי בסוף בכלל תעשו ביחד דיאטה ותרדו ביחד ובכייף...במשקל שיהיה סבבה במשגל...מה יכול להיות ? כסחי אותו עד הסוף.... אם את בת 40 סביר שהוא בן גילך פחות או יותר...עכשיו..אם הוא "מסתערב"...אזי הוא צריך לדעתי הבלתי מחייבת להיות לפחות קליבר רציני ביחידה הזאת..מכיוון שהיא לא בנויה על אנשי מילואים בגילאים שלו אלא אם הם ממש תותחים...אז תאיימי עליו שתיצרי קשר עם לשכת הרמטכל ותחשפי אותו..ויזרקו אותו מהיחידה הזאת...ואם הוא כזה אידיאליסט מתנדב למען הקהילה תואר שני עובד בכמה משרות...ובטח גם מבין לא פחות ממך ברפואה וכו...הוא יפגע כמוך....וכבר הכנסת לו...לשם שינוי... דבר נוסף הייתי מציע לך לנסות לנתב את האנרגיות שלך לדברים אחרים...הרבה פחות כבדים...כך שלכולם יהיה קל יותר בחיים.... ותנסי להיות טובה עם עצמך שלך... בונד...ולא המזוודה...אין לי מקום להכיל יותר .

ל 007 (עבור:-) יקר. 1. מהיכן קפצת למסקנה שגויה ופטאלית כי כרונולוגית הנני בת 40???! אתמהה.... 2. מהיכן הסקת שאני מבינה ברפואה וקבעת זאת כעובדה מוגמרת? 3. מדוע לאיים בפנייה בעלת פניה לרמטכל? ואלו ממצאים יהא לי לחשוף בפניו?: את חמוקיו החמקמקים? את התחמקויותיו הנון שאלנטים? את גחמותיו? את מדד חומו בטקס האקט? את התמסרותו הנלהבת בטנטרה אקסטזית, ארואית ועילאית? את עיסוקיו הרבים? זאת ועוד, לא הבנתי את גישתך המכסחת כלפיו- על לא עוול בכפו. יתרה מכך, מודה לך על העידוד, החידוד והפידבקים הנחשקים. שלך, מוטרדת.