איך חוזרים לחיים אחרי שנפרדים ממך בלי הודעה מוקדמת

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

01/11/2009 | 21:01 | מאת: הילל

שלום רב, קוראים לי הילל. הייתי שנתיים בזוגיות, כמעט מושלמת, מבחינתי אך בן הזוג שהיה לי החליט להיפרד בעקבות משבר שעבר. קשה לי להשלים עם הפרידה. אני אוהב את הבחור והייתי מאוד מאושר איתו. קשה לי להמשיך לחיות שאני חווה כאב לב עצום, שממאן להיגמר, גם חודש אחרי הפרידה, ותופס אותי ברגעים קשים, בהם אין לי את הכלים להתמודד עם סבל כל כך ענק, שמסרב להיגמר. האם יש טיפול מסויים, לא יקר וקצר, שבו אני יכול להיפטר מהסבל הנורא הזה שדוקר אותי בלי שום התראה במשך היום וגוזל ממני שעות שינה? אני לא יכול להמשיך לחיות כך יותר. הייתי אדם מאושר, שהיה לו שנים טובות מאוד, גם שנתיים במשך הזוגיות האחרונה וגם לפניה. הסבל הזה מתיש אותי, עד רגעים שאני ממש שוקל לשים קץ לסבל ולהיעלם. אנא כתבי לי או מסרי לי פרטים על אפשרות כלשהיא לטיפול קצר וממוקד שיכול לחסל את הכאב הנורא ולחזור לשמוח לחייך ולחיות חיים נורמלים כבהתחלה. המון תודה מראש. הילל

לקריאה נוספת והעמקה

הלל היקר! צר לי מאוד על כאבך. אכן עזיבה פתאומית של בן זוג מנפצת באחת את כל החלומות ופוגעת מאוד בתחושת הביטחון והדימוי העצמי ומאוד מאוד מכאיבה. כאב האובדן (ראה מאמרי כאן על מהות האבל)אינו נמנע ומסמן שאכן היה קשר משמעותי עבורך. קשה לנו בתרבות שלנו להבין שכאב וסבל הםם חלק מן החיים בדיוק כמו שמחה סיפוק ואושר. אנחנו מנותבים לסיפוק מיידי של צרכינו: אנחנו חושקים בדבר מה - הצורך יסופק נא מייד! כאב אובדן אינו ניתן להסרה מיידית ולא ניתן לרכוש דבר מה שימלא את משמעותו של בן זוגך שנטש. אבל!!! פעילות גופנית, התחברות לרוחניות כלשהי - אם זה מדבר אלייך ו/או פסיכותרפיה ממוקדת בחוויית האובדן שלך - יכולות לחולל פלאים במצב הרוח שלך ובהשבת תחושת התקווה והמשמעות. זכור! עזיבתו של חברך מכאיבה ומשאירה אותך בתחושת דחייה קשה וחוסר ערך עצמי אבל יש בך באופן משמעותי כוחות ומשמעויות שהן כעת נדחקות לקרן זוית בעקבות חוויית האובדן. מטפל כלשהו בין אם מדובר ברפואה אלטרנטיבית או פסיכותרפיה או מאמן כושר או קאוצ'ינג וכו וכו יסייעו לך מיידית לראות את כוחותיך שלא אבדו גם אם מישהו נטש מסיבה זו או אחרת. אשמח לסייע לך בכל שאלה שתעלה בהצלחה, שלך, נירה

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול