מוות

דיון מתוך פורום  תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול

23/07/2010 | 18:48 | מאת: חיה

כולם סביבי מתים. אמנם מבוגרים אבל ואולי עוד יותר קשה כי צריך להסביר בכל פעם לחברה למה הקושי כל כך גדול כי הרי זה חלק מהחיים וצריך להגיד תודה שבגיל מבוגר ..ובכל זאת... הבעיה שזה הולך ונהיה במעגל יותר ויותר קרוב והפחד החונק = פחד מוות (תרתי משמע)

לקריאה נוספת והעמקה

חיה יקרה! אנא כיתבי מה הוא גילך? וכל האנשים שמתים מסביבך: בני משפחה? חברים? או במעגלים רחבים יותר כמו אנשים שאנחנו קוראים על מותם במודעות אבל בעיתונים או שכנים וכד'? האינפורמציה הזו תסייע בידי להתיחס באופן ממוקד יותר לפחד המוות שלך תודה, נירה

25/07/2010 | 04:08 | מאת: אייל

וזה מה שמכונה "מצב סיעודי". וכעת אני אנסה קצת להרגיע אותך בנוגע ל"פחד המוות": נניח שאת היום בת 50, אז האם את חשה חרדות ופחדים, מכך שלא היית קיימת לפני 52 שנה למשל? לדעתי, בדיוק כפי שאנחנו לא חשים חרדה מכך שלא היינו בחיים מיליוני שנים בעבר, אז עלינו שלא לחוש חרדות שכאלה, מכך שלא נהייה קיימים בעתיד. כל האנשים שחיים כיום, הם אלה שנמצאים במצב ה"לא נורמלי", כי, הרוב המוחלט של האנושות, נמצא במצב של "אי קיום", והנורמליות היא תמיד הרוב, נכון? פחד המוות שקיים בכולנו,(וגם אצלי כמובן), נובע מ"פטנט" של הטבע, שנועד לגרום לנו לשמור על חיינו, אך ורק למען הגנה על הגנים שלנו, ולהתרבות, ומטרה זו מושגת באמצעות "תוכנה" גנטית שקיימת אצלנו, שגורמת לפחד מן המוות. מיליארדים של בני אדם כבר מתו, ומיליארדים עוד ימותו, ואין חריגים, ואין הנחות לאף אחד. מלכים, נביאים, גאונים ויוצרים גדולים, כולם מתים, ואנחנו לא טובים מהם.

מנהל פורום תמיכה למתמודדים עם מצבי אובדן, אבל ושכול