אשך טמיר לעומת אשך בודד

שלום רב, רציתי לשמוע חוו"ד המקצועית: שמעתי מאחד הרופאים (פרופ' כירורגיה) שמבחינה רפואית-סטטיסטית מצבו של תינוק עם אשך בודד (האשך השני לא נוצר או עבר העלמה - נמצאה רקמה זעירה ביותר) טוב יותר ממצבו של תינוק עם אשך טמיר שהורד לשק בניתוח (גם בגיל מוקדם). זאת מאחר שלדבריו, אשך טמיר מצביע על בעיה (כנראה הורמונלית) שמנעה מהאשך לרדת לשק באופן טבעי ולכן ישנה סבירות גבוהה יותר לבעיות פריון (גם לאותו אשך שכן ירד באופם טבעי לשק) וכן להגברת הסיכון למחלות נוספות באשכים בגיל מאוחר יותר (ודרוש מעקב לאורך שנים). לעומת זאת, באשך בודד (שהשני נעלם\לא נוצר) מבחינה סטטיסטיקת הפריון היא כמו של כל אשך, ומעבר לעובדה שאין אשך "רזרבי" לא אמורה להיות בעיה עם זה בשום מישור. האם אתה מסכים עם הדברים הנ"ל?

הפורום אינו המקום לחוות דעת שנייה