קשיים רגשיים

יש לי תלמידה הלומדת בכיתה י. אני מלווה אותה מכיתה ז ובכל שנה חתכה התלמידה את ידיה פעם עד פעמיים. הופנתה להערכה פסיכיאטרית ובאוגוסט האחרון ההערכה הייתה תקינה. לתלמידה יש מעקב פסיכיאטרי אחת לשלושה חודשים. לפני שבועיים הפניתי שוב את התלמידה לפסיכיאטרית המטפלת כי חבטה ביד ימין בקיר בחוזקה. אולם טרם פנתה לשם. נראה כי הוריה לא ששים לפנות לשם. גם לטיפול רגשי לא הגיעה זמן רב . בשיחה עם הפסיכיאטרית עולה כאמור כי באוגוסט הבדיקה תקינה. יש לי רושם כי ההורים לא ממש פנויים לביתם. האם לאחר תאונת עבודה מזה שנתיים וסובלת מדיכאון לאחר לידה שנים רבות. האב עובד משמרות ובבקרים ישן, לכן התלמידה לא מתקשרת עם הוריה וחווה אותם לא מכילים. התלמידה מאחרת בקביעות בבקרים ובשיעורים לא מתפקדת... עסוקה בפלאפון. כשחבר שלה מכעיס אותה היא חותכת עצמה. לפעמים היא מספרת שהיא מציירת כדי להרגיע עצמה. כיצד ניתן לעזור לה? היא משוועת לקשר אך מצד שני הודעת.

שלום, התנהגויות של פגיעה עצמית חייבות להיות מדווחות להורים, שכן הן מאותתות על מצוקה. פגיעה עצמית קשורה בדר"כ לקשיים בוויסות הרגשי, ולקושי להתמודד ביעילות עם מצבי מצוקה. הטיפול המומלץ במקרים אלה הוא DBT (טיפול דיאלקטי התנהגותי) בהיותו מספק, לצד הטיפול הפרטני, גם מיומנויות של וויסות ועמידות במצוקה (בדר"כ במסגרת קבוצתית). תוכלי להפנות את הורים לאתר של מכון אופק, המתמחה בסוג כזה של בעיות. בהצלחה ליאת