כעס

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

17/01/2014 | 21:02 | מאת: סמדר

הבת שלי בת 4.5 לא יודעת להתמודד עם כעס שמופנה כלפיה אם אני כועסת עליה, (לא צועקת) אבל בטון אסרטיבי אומרת לה משהו כגון אני כועסת עלייך בגלל כך וכך... היא מאוד נפגעת, בוכה ולא נרגעת זה לא כדי שאוותר על מה שאמרתי, היא נעלבת מהכעס עצמו גם מאנשים אחרים נעלבת ילדה רגישה אני רוצה שתגדל ולא תיפגע מכל אדם שיכעס עליה בחיים....שתדע לעמוד מול הכעס ושאלה שנייה - מה הופך אדם ל"פריק קונטרול" ואיך אפשר לגדל ילד שלא יהיה כזה

לקריאה נוספת והעמקה
19/01/2014 | 11:16 | מאת: קובי והב

שלום סמדר, בתשובתי אנסה להפריד בין שני דברים הקשורים זה בזה. האחד, מאוד ייתכן שבתך רגישה וחווה את הטון האסרטיבי כטון חריף/תוקפני/כעוס איתו קשה לה להתמודד. למרות זאת, כפי שאת מבינה בעולם ה"אמיתי" היא תאלץ להתמודד עם זה בכל מיני סיטואציות. הבית והיחסים שלכם איתה, מהווים מגרש האימון הטוב ביותר לזה. לכן, לפני העבודה שלך איתה נדרשת כאן עבודה עצמית שלך. אני מציע לך לנסות להסתכל על הסיטואציות הללו במבט רוחבי, לבחון את הטריגרים לכעס שלך, לזהות נקודות תורפה שלך, לבחון האם התגובות שלך עקביות (עקביות מסייעת לילדה להבין את החוקיות ומסייעת להורה בהצבת הגבולות), לבחון מה מעורר אצלך כעס והאם התגובות שלך מידתיות, לבחון האם בנוסף לכך שאת אומרת לה מה אסור בסיטואציה נתונה את גם מוסיפה אלטרנטיבה אחרת- מה מותר או מה את מוכנה שתעשה. המטרה בהתבוננות העצמית הזו היא שתגיע למצב בו את שלמה (עד כמה שניתן) עם תגובותייך כלפי בתך. לאחר תהליך הבירור עם עצמך, חשוב לראות מה קורה לך מול הילדה. זה לא פשוט לעמוד בפני בכי ופגיעות של ילד, אחת הטעויות הנפוצות של הורים היא כעס ומיד לאחר מכן התנהגות מרצה, מפייסת והרפיית הגבול שההורה ניסה להציב. במצב שכזה, הילד לומר שדרך אופן תגובה מסוים הוא יכול להזיז את ההורה מעמדתו הראשונית ובעצם מקבל חיזוק חיובי להתנהגות שלו. ההורה שתחילה מגיב מתוך כעס ולאחר מכן מתוך אשמה, בעצם מקשה על הילד לפתח מנגנון התמודדות עצמאי בו הוא מצליח להכיל את רגשותיו השונים. לסיכום, ככל שתהיי שלמה ועקבית יותר עם הצבת הגבולות, תבררי את המצבים בהם את מעמידה לה את הגבול, תכירי ברגשות שלה לצד עמידה על העיקרון (כמו "אני מבינה שאת מרגישה פגועה עכשיו וזה בסדר, אך אני לא מכונה ש..."), תתני לה פתח יציאה מהסיטואציה ("אני לא מוכנה שתעשי כך, אך את יכולה לעשות..."), כך תסייעי לה באופן הדרגתי להתמודד באופן מותאם יותר עם הסיטואציות השונות. בהצלחה, קובי

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים