התנהגות לא מובנת לילד בן6.5

שלום, בני בן 6.5 בכיתה א', ילד שובב אך בתוך תוכו הוא ילד טוב ולא מהמופרעים ..חשוב לי לציין זאת כיון שישנה בעיה שבעלי ואני איננו מבינים ויודעים איך להתמודד או לפתור אותה, בני החל בכיתה א , אוהב ללמוד ועושה שעורים תמיד. העניין הוא שבבית ספרו מקפידים מאוד על משמעת -דבר שאני מאוד מסכימה אך אם למשל ילד יכה את בני ובני יחזיר לו שניהם יקבלו הערות וכרטיסים אדומים מבית הספר, זה הנוהג. כמה שאני מנסה לומר לבני לא להחזיר אפילו לילדים ולהקשיב בשעור, הוא כל הזמן מקבל הערות ש : מפטפט בשיעור, לא מקשיב למורים שמעירים לו, כאשר קבל עונש להשאר בהפסקה עם מורה תורנית לא הקשיב לה , רץ במקומות שאינם מורשים לריצה בהפסקה . יצא השבוע שכל יום הוא קבל ההערה או כרטיסים אדומים. אנו ממש לא מבינים מדוע הדבר אינו מפסיק כי כל הזמן אנו משוחחים עם בני ומסבירים לו שצריך להקשיב למורה, למלא אחר הוראות המורה , לא להגיע לאלימות עם ילדים . ושוב אני חוזרת בני באמת בתוך תוכו ילד טוב שאוהב אנשים, אוהב לעזור, מקובל ואהוד על חבריו, מנהיג (כך גם המורה אמר לי ), נבון שמסכים אתנו כאשר אנו משוחחים איתו, הגענו למצב שכל יום שאני מחזירה אותו אני במתח אם היום קבל הערה או לא ובסתר בודקת לו את המחברת (שלא ישים לב שאני אכן מוודא זאת ).איך אני אמורה עוד לפעול אם שיחות לא עוזרות, כמה אפשר להסביר לילד שלא מתנהגים ככה ? אודה מאוד להכוונה כל שהיא .

שלום רב, הפנייה שלך מהווה הזדמנות מצויינת להדגיש גם עבור הורים אחרים: ילד עם בעיות התנהגות אינו ילד רע! גם ילדים טובי לב שאוהבים לעזור יכולים למצוא את עצמם מסובכים בבעיות משמעת, בשל קשיים רגשיים או אורגניים, או בעטייה של בעיית גבולות (ובעקבותיה קשיים בקבלת סמכות). העובדה שילדך תלמיד טוב - גם היא אינה עומדת בסתירה לבעיות ההתנהגות שלו, לפחות בכיתות הנמוכות. בהמשך, זה כבר עלול להסתבך ולהפריע גם לתפקוד האקדמי. למרבה הצער, שיחות והסברים אינם עוזרים במקרה כמו שלכם. יש לנקוט פעולות - תחילה כדי לברר מה מקור הקושי, ואז כדי לטפל בו ביעילות. ילד שמתקשה להקשיב בשיעורים ולפטפט, ובנוסף אימפולסיבי בתגובותיו ומעורב בתקריות אלימות - "חשוד" כסובל מהפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), וכדאי מאד לברר האם גם צוות ביה"ס חושב בכיוון זה. במידה והועלתה השערה כזו, יש לפעול ולקדם אבחון מקיף, לפני שהילד צובר תחושות של כישלון ופגיעה בדימוי העצמי שלו. אם נשלל כיוון המחשבה הזה, יש לבדוק את התחום הרגשי, ואת האפשרות של בעיית גבולות בבית. אגב, בעיית גבולות יכולה להתקיים (ואף להחמיר) בנוכחות ADHD. במקרה כזה, מומלץ מאד להגיע להדרכת הורים מסודרת אצל פסיכולוג ילדים, כדי לרכוש כלים מעשיים (פעולות, לא דיבורים) להצבת גבולות נאותה. זכרי שילד שמכבד דמויות סמכות בבית, עושה זאת גם בחוץ, ולהפך. עד שתגיעי לקבל עזרה, אני ממליצה לאמץ גישה יותר אסרטיבית, ולא לבדוק אותו בסתר. הישארי מעורבת, ברורה מאד בעניין הציפיות שלך ממנו, ועקבית בתגובותייך. נסי לייצר מצב שיסייע לו להבין את הקשר בין התנהגותו לבין תוצאותיה. למשל שאם לא עבד יפה בביה"ס, יצטרך להשלים את הנושא בבית, במקום לראות טלוויזיה, לשחק במחשב או להיפגש עם חברים. אל(!)תציגי זאת כעונש, אלא כתוצאה טבעית של המצב. יש עבודה! בהצלחה ליאת