ילדה בת 10.5 רגישה מידי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
הי, אודה לעזרתך. ביתי בת 10.5, כיתה ה', ילדה אמצעית, מאוד ריגשה ובוכה מאוד בקלות. בימים האחונים המצב החמיר, זה קורה לה לעתים ועכשיו כל הזמן - נזכרת בדברים לא נעימים שקרו בעבר, ובוכה. היא נכנסת לטנטרום של בכי, מייללת, לא רוצה לספר על מה היא בוכה כדי שלא נכעס עליה (כי באמת אין סבלנות לבכי על ריב שהיה עם חברה לפני שנה), מתקשה להרגע ואני לא יודעת איך להתמודד איתה. ברוגע, חיבוק ופינוק - עוזר לזמן קצר ואח"כ חוזרת שוב לבכי (או לסף דמעות). בכעס או חוסר סבלנות - לא עוזר בכלל... מן הסתם... היא הולכת לישון בדמעות, קמה בדמעות, ואני חייבת לציין שלמרות שזה לא דבר חדש, זה התגבר מאוד מאוד בימים האחרונים. ניסיתי לחקור ולנסות לשאול אם קרה משהו, אם היא רבה עם מישהו, אם מישהו כעס עליה או עשה לה משהו - היא אומרת שלא. כיצד את מציעה לי להנהל מול העניין הזה? תודה מראש, לימור
שלום לימור, נשארתי סקרנית מאד, ואני מניחה שלו ישבת מולי הייתי שואלת הרבה מאד שאלות הנוגעות לעברה של בתך, לינקותה, לאירועים מיוחדים בחייה, טראומות, אובדנים במשפחה, וכד'. בשנים האחרונות, נושא "הוויסות הרגשי" עורר הרבה מאד עניין מחקרי, ונצברו לא מעט הבנות ודרכי טיפול באותם ילדים הנוטים לבכות/לכעוס בקלות, להגיב בעוצמה ולהתקשות להירגע. לא ברור האם בתך סובלת מבעיה בוויסות הרגשי, או שהיא מגיבה כרגע למשהו ספציפי שהופך אותה פגיעה ועמוסה רגשית. ההבחנה הזו חשובה, לצורך מחשבה על דרך ההתנהלות מולה. אם את סבורה שמדובר במשהו כמו-אישיותי, המלווה אתכם לאורך שנים, אני מציעה לקרוא על נושא הוויסות הרגשי, או להיעזר באנשי מקצוע המתמחים בנושא. אם את מרגישה שמדובר במשהו חריג, "מקומי", שווה להתעקש ולברר (בסבלנות וברגישות המתבקשת) איך אפשר לעזור. לאור מה שאת מציינת ("לא רוצה לספר על מה היא בוכה כדי שלא נכעס עליה"), אני מבקשת להזכיר עוד מושג חשוב שנקרא "תיקוף" (validation), המתייחס ליכולת שלנו, ההורים, להכיל לכבד ולתת תוקף לחוויות והרגשות של הילד שלנו, ללא שיפוטיות או לעג. מה שעלול להיתפס בעינייך כ"ריב שטותי מלפני שנה" עלול להסעיר את בתך (אולי בעקבות אירוע שהדהד לשם), והתגובה חסרת הסבלנות שלך יכולה להסלים את המצב, ולגרום לה - לבד מהעניין עצמו - גם לתחושת בדידות ותסכול. בקיצור - לא קל... אם המצב ממשיך להדאיג אותך, שווה להתייעץ עם פסיכולוג ילדים ולפרוש את היריעה כולה, כדי לקצר תהליכים. בהצלחה ליאת
עזרת לי מאוד. עם הרבה סבלנות שלנו המצב השתפר, והיא משתדלת להתגבר ולחשוב חיובי ולא לבכות (ה"סף" עדיין שם). אני אמשיך לקרוא ולהעמיק בנושא הוייסות הרגשי. תודה על המענה ושנה טובה :-) לימור.