שינוי התנהגותי אצל בן שנתיים ושליש

שלום. אני אב ליאיר שבשבועיים האחרונים חל שינוי של ממש בהתנהגותו. השינוי מתבטא בתגובות אלימות,מילולית ופיזית,בעיקר כשמעירים לו על משהו.הוא מתחיל להגיד "לך/לכי מפה" וגם מרביץ ובועט.זה קורה לפעמים גם ללא כל סיבה נראית לעין אבל בעיקר אם מעירים לא על משהו שעשה.אנחנו מנסים בדר"כ את עונש הניתוק ל2-3 דקות אך גם זה קשה כי הוא פשוט לא יושב. נשמח לשמוע עצה.

שלום אסף, פעוטות בני שנתיים-שלוש בהגדרתם הם בני אדם דעתניים, מאתגרים מאד, שטבעו בהתנהגותם האופיינית את המושג "גיל שנתיים האיום". בגיל זה מחריף דרמטית הפער בין "אני יכול/רוצה לבד!" לבין "אני קטן וצריך אתכם, אמא ואבא!". זהו גיל של משאלה גדולה לעצמאות, כאשר השאיפה משיגה בהרבה את היכולת. המתח הזה יוצר הרבה מתח פנימי אצל הילד, חרדות, ופגיעות להתקפי זעם. הורים נבונים משתדלים בתקופה זו לבחור את המלחמות בקפידה, לוותר על מה שלא מוכרחים להתנגש עליו, אך לשמור על הגבולות בו בזמן. גם ההורים הרגישים והחכמים ביותר אינם יכולים למנוע לחלוטין את התקפי הזעם, ולכן חשוב לעזור לילד "לרדת מהעץ" מבלי להיכנס למשחקי כבוד או מאבקי כוח. אין לאפשר לילד להכות את הוריו או להרוס חפצים גם בשעת כעס. בזמן סערה, מוטב לעזור לו להירגע בסביבה בטוחה (לא להעניש! הוא לא עושה שום דבר בכוונה. זה שלב חשוב בהתפתחותו). בעיני עדיף חיבוק (אם צריך גם חיבוק מרסן), עמדה שקטה אך אסרטיבית, ונכונות לוויתורים על מה שאפשר. אם קשה לכם, הדרכת הורים קצרה יכולה לסייע מאד. בהצלחה, ומועדים לשמחה ליאת