הילד מתחצף
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב יש לי ילד בן 9 אשר כבר תקופה ארוכה כאשר לא מקבל מה שרוצה הוא מרים קול, מתחצף, ולאחרונה גם הרים כיסא ואיים. הוא נוטל רטלין בבוקר וניראה כי לפני הכדור (למרות שאני מקפידה להעיר אותו בצורה נינוחה) הוא זועף. כמו כן בערב כאשר הכדור כבר לא משפיע. הכדור עוזר לו לא להיות כל כך אימפולסיבי. התופעות האלו נצפות רק בבית. את השפה ה"מלוכלכת" הוא לא קיבל בבית, אנו לא מדברים האחד לשני בצורה כזו ובטח אין אלימות. הוא השלישי אחרי שתי בנות בהפרשים של שנה, יש לו אח צעיר כבן 2. הוא אומר ללא הפסק שאני לא אוהבת אותו, ושאני אמא רעה. אני יודעת שהוא מרגיש שזה מעליב אותי אבל אני לא מצליחה לא להעלב. לפני 3 חודשים החל טיפול ריגשי אצל מטפלת בדרמה. הוא משתף אבל ניראה כי עוד לא בדברים שהוא עושה לא טוב. אני בעיקר מתוסכלת. מנסה להתעלם, מנסה לעניש מה עובד? תודה
שלום מיטל, קשה להתייחס לנושא כה מורכב דרך כאן, ולכן אתן לך רק כיווני מחשבה. הפרעת קשב וריכוז משפיעה על הילד וסביבתו לא רק בהקשרים האקדמיים, אלא גם בהתנהלות היומיומית בבית, בחוגים, במפגשים החברתיים, ועוד. חוויות חוזרות של כישלון פוגעות בדימוי העצמי, ויוצרות - יחד עם האימפולסיביות האופיינית - פוטנציאל לבעיות התנהגות וקשיים רגשיים. כשהילד שלך מתלונן שאינך אוהבת אותו ושאת "אימא רעה", הוא נותן ביטוי לתחושות התסכול שלו, ולחוויה מתמשכת של אכזבה ודחייה. גם אם אין בכך כדי לשקף את החוויה שלך, חשוב להבין את רגשותיו ולתקף אותן. כאשר כועסת או מענישה אותו, את משאירה אותו בודד וכאוב, אולי גם עויין, ובהמשך גם יותר מתוסכל ויותר תוקפני. יופי שהתחלתם טיפול, ויש לזכור שמדובר בתהליך שאורך זמן. כאשר הוא מקלל או מאיים בתוקפנות, חשוב לפעול באופן נחרץ ותקיף, אך גם באופן מידתי ומותאם למעשה. אם הוא מקלל אותך או קורא לך אימא רעה, תוכלי לומר שאת מצטערת שכך הוא מרגיש. הסבירי שאת עושה כמיטב יכולתך, ומשתדלת להיות אימא טובה. עם זאת, הדגישי שאינך יכולה לסבול דיבור שאינו מכבד, ולכן את בוחרת להתרחק ממנו, עד שתרגעי. נסי להישאר מרוחקת וקרירה ("פגועה") לזמן משמעותי, כדי לחדד את הקשר בין ההתנהגות שלו לבין התוצאה שלה. מול התנהגות אלימה או מאיימת, יש צורך להיות תקיפים יותר, ולהרחיק את הילד עצמו מהסיטואציה. עקרונית, אני נגד עונשים "שרירותיים" שאינם קשורים בדרך טבעית להתנהגות שקדמה להם. ממליצה לך מאד על הדרכת הורים קצרה, שתתן לך כלים מעשיים המותאמים לנסיבות שלכם. היעזרי במטפלת שלו, ובהמלצותיה. בהצלחה ליאת