לא יודעת איך להתנהג

שלום רב כבר פניתי אליך בעבר אתמצת קצת את הרקע. נשואה 4 שנים +ילד בן 3 והשני בדרך. משך כל 4 השנים היו עליות ומורדות שזה אומר שעזבתי את הבית פעמיים למשך שנהולמשך 3 חודשים מאחר ולא הסתתרנו זה אומר אלימות מילולית קללות צעקות כמעט כל יום והרוב בנוכחות הילד. הילד רגיל מאוד להורים שלי מאחר והוא גדל שם (גרנו שם בלי שום קשר שנה שלמה מחוץ לעזיבות שלי) בכל הפעמים שעזבתי את הבית הילד לא רצה ללכת לאביו הוא כל אמר טוען רוצה רק אמא לא רוצה אבא לא אוהבת אותך. החלטנו לפני חודש שאנחנו שוב מנסים לפני שמפרקים סופית (יש הסכם גירושין חתום) יש לציין שהוא מאוד משתדל אך הוא נעדר מהבית הרבה בשל עבודתו מגיע אחרי 9 ולא תמיד מספיק לראות את הילד, אני מנסה לקרב אותו לאביו גם שאני בבית הילד לא מעוניין וצורח, נראה לי כאילו הוא מפחד להיות איתו לבד הוא צריך לראות אותי בטווח ראייה שלו . היום ביקשתי שהוא יקח אותו לגן כי יצאתי מוקדם לעבודה ועזבתי את הילד צורח למרות שלא שיקרתי אמרתי לו את האמת הוא בכה כשעה ללא הפסקה מתיותר לציין שליבי נשבר שבעלי סיפר לי והוא אמר שהוא לא מוכן לעשות לו זאת שוב. שאלתי איך אני ממשיכה מפה האם להמשיך לעזוב את הילד עם אביו למרות שהוא בוכה? איך אני מצליחה להחזיר את האמון של הילד באביו ולייצור חיבור בניהם (זה משהו שגם שהיינו בסדר לא היה אבל לא ברמות האלה) מצפה לתשובתך אני ממש מרגישה חוסר אונים וכואב לי על הילד. תודה