היסטריה(!)פתאומית ממקלחת, ילד בן 2.7

שלום רב, בני המקסים אהב מאד מקלחת, לפעמים כמה פעמים ביום. אוהב לאחוז את השפופרת ולעשות פרצופים במראה. ברגע אחד פתאומי (לפני יומיים) תפס היסטריה שלא ראיתי כדוגמתה אצלו מעולם והוא צורח במהלך כל המקלחת עד כדי רעד בכל הגוף ומבקש "לצאת" ו"ללכת"...אין לי מושג ממה זה נובע והאמת שאני ממש חסרת אונים! רק אני ובעלי מקלחים אותו ואני שומעת או נוכחת בכל המקלחות ועל כן אני ממש לא מבינה מה פשר הדבר ואיך להתמודד עם המצב? אודה לעזרתכם בהקדם, נועה

שלום נועה, אכן תעלומה. התגובה הקשה למקלחת יכולה להיות קשורה להתנייה כלשהי ברמת המציאות (כוויה ממים חמים מדי; בהלה ממים קרים מדי; חדירת סבון לעיניים, רעש חזק/מפחיד מהמים שנעלמים דרך חור האמבט, וכד'), או לחרדה שהתעוררה ממקור אחר, פנימי יותר, האופייני לגיל (פחד מקולות מוזרים, חיות, מפלצות ויצורי דמיון אחרים שיכולים להגיח מכל חור). פחדים כמו אלה, האחרונים, אינם מצייתים לחוקי המציאות, ולכן גם קשה להרגיעם בדרך ההיגיון. אני מציעה לך לנסות ולבדוק מה קורה, למשל, בחדר אמבטיה אחר (בבית או אצל סבתא), כדי לנסות ולבודד את הסיבות האפשריות. בכל מקרה, כל מה שיכול להגביר את תחושת השליטה שלו במצב - יכול לעזור. תני לו לחוש את טמפרטורת המים לפני שהוא נכנס לאמבטיה, תני לו להכניס משחקים לאמבטיה, ואולי אפילו לבלות בה כשהיא יבשה. נסי לשים לב האם קל לו יותר לשכשך במי אמבטיה על פני עמידה עם ה"טוש", או אולי להפך. השתדלו להגיע לזמן הרחצה רגועים ונינוחים ככל האפשר, ולאפשר לו להסביר לכם מה יעזור לו להרגיש טוב. קיימת אפשרות נוספת, אולי פחות סבירה, לפיה זמן המקלחת נתפס כחלק ממאבקי כוח ביניכם. ילדכם עדיין נמצא בגיל שבו חשוב לו לעשות את הדברים לבד ובדרכו (שלהי "גיל שנתיים הנורא"). אם במשך היום יש התקפי זעם ובכי גם סביב פעולות אחרות, ההסבר הזה הופך סביר למדי. גם במקרה כזה, חשוב להישאר נינוחים ורגועים ככל האפשר, להבהיר שמקלחת היא חלק ממטלות היום המתחייבות, ולהשאיר לו את הבחירה אם לעשות זאת ב'נעימים' או בבכי. כך או כך, רצוי להישאר במהלך המקלחת ענייניים ויעילים, ובסופה - לעשות הכל כדי לעזור לו להירגע במהירות, *מבלי* להציע פיצוי או נחמה שעלולים לתגמל את ההתנהגות הבעייתית. בהצלחה ליאת