ילדי הסוער

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

28/04/2013 | 12:16 | מאת: תמר

ליאת שלום רב! בני בו 5.5 (ילד רגיש,נבון, חיובי ובעל שמחת חיים) לא עבר אבחון מסודר אך בטיפול כמה שנים בשל "חיפוש תנועתי", בעיות התארגנות, התנהגויות אימפולסיביות והיפראקטיביות. האתגרים איתו הם יומיומיים ושאלתי הפעם: בזמן האחרון כשמתוסכל מגיב בצעקות/צרחות ולעיתים גם משתולל כך שבסופו של דבר פוגע בנו או באחותו הקטנה. אנו לא נוהגים לצעוק כלל. היינו רוצים למצוא ערוצים אחרים בהם יוכל להביע את התסכול אך למגר את עניין הצעקות וההשתוללות.... מה דעתך? עצתך? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה
28/04/2013 | 18:24 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום תמר, ילדים 'סוערים' עלולים להוות אתגר לא פשוט, בעיקר בשל הצורך (שלנו) למצוא את האיזון בין הרצון להכיל, להבין ולעזור לו להתמודד עם קשיי הוויסות שלו, לבין הצורך לשמור על כללי התנהגות נאותים מתוך עמדה סמכותית. גם לילד אימפולסיבי ותנועתי מאד לא נוכל להרשות להתנהג באלימות, ומבחינה זו, עלינו לפעול (לא לדבר! לפעול!) כדי להפסיק התנהגויות פוגעניות כלפי אדם ורכוש. הילד שלכם חייב ללמוד שלהתנהגות שלילית תהיה תוצאה שלילית לא רצויה (כמו שהוזכר כאן אין ספור פעמים בעבר. החלק הפחות מודגש, אולי, בדיבור על נושא הגבולות, הוא האופן בו ניתן לכוון ילד לערוצים סובלימטיביים (מעודנים ולגיטימיים), בהם יוכל לפרוק את כעסו. לכן, חשוב לנסות ליצור הזדמנות רגועה (לעולם לא בשעת כעס או סערה), שבה תשבו עם הילד ותנסו ליצור רשימה של דברים שהוא יכול לעשות בשעת משבר, כעס או תסכול גדול (ללכת לחדר להירגע, לשמוע מוזיקה חזקה באוזניות, לחבק חזק חזק דובי מפרווה, ללוש חזק בצק, פלסטלינה או "כדור עצבים", לאכול משהו מתוק, או כל דבר אחר שמניסיונכם עוזר לו להירגע). ילד עם נטיות תוקפניות רצוי לא לעודד לחבטות בשק אגרוף או בכרית, אם כי לפעמים זה יעיל ואפשרי, וכמובן עדיף על פני פגיעה ממשית ביצור חי. את רשימת הרעיונות אפשר להדביק על המקרר במטבח או על לוח בחדרו, ולתרגל איתו בזמני משבר. כך, מעשה, אנחנו מרחיבים את רפרטואר התגובות שלו, ומעודדים אותו לפעול בדרך מקובלת ומעודנת בתוקפנות שכרגע מוצאת ביטוי באופן גולמי, יצרי ולא מעובד. חושבת שתצליחי? ליאת

21/05/2013 | 16:38 | מאת: תמר

שלום ליאת, מקווה שתראי את התגובה מכאן... ניסינו לעשות את הרשימה אך רגעי הזעם שלו כל כך גועשים שאף אחת מהאופציות לא מתאימה כאשר זה קורה. לתת משהו מתוק - בטח ישקיט את העניין אך נראה לי לא הגיוני שיתפרש כפרס על התנהגות שלילית. עדיין אנו מרגישים חסרים מערכת של פידבקים להתנהגות שלילית,ובעלי חש שזו הסיבה להמשך ההתפרצויות, האם יש לך המלצה? תודה רבה רבה!!!!

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים