בעיות עם נער

הילד שלי עוד מעט בן 16 הוא ממאן לקום באופן סדיר לבי"ס-מה עושים?מהתחושה שלי בי"ס ויתר לו ועליו והוא מרגיש חוסר שייכות ואי התאמה לרמת הכיתה, כל נסיונותי לשוחח בבי"ס עלו בתוהו וכן מתקשה לשכנע את הילד להגיע לבי"ס ולו רק כדי לנסות להשתלב. תודה על התייחסותך.

שלום יעל, מתיאורך זה נשמע שיש תחושת חוסר אונים ומצוקה בקרב כל הנוגעים בדבר. כאשר נער בן 16 מסרב לקום/ללכת לבי"ס זו אכן בעיה שיש לטפל בה כמה שיותר מהר. כרגע המסר שמועבר אליו, גם אם לא במילים אלא מתוך תגובת הסביבה הוא שהמצב באמת קשה מאוד ושהוא אינו מסוגל להתמודד איתו. גם אם לא במתכוון וגם אם ישנם ניסיונות לשכנע אותו עצם הוויתור מחזק אצלו דפוס של הימנעות מהתמודדות. דפוס שכזה לא יקדם אותו, לא בלימודים ולא כאדם בוגר בחיים. מצד שני, ההימנעות שלו היא הדרך שלו להביע את עוצמת המצוקה שהוא חש, מצוקה שחייבת לקבל מענה גם מכם וגם מבי"ס. אנסה להתייחס לבעיה בכמה מישורים. ברמה הלימודית, אני מציע לברר לעומק את הקושי של הנער, גם מולו וגם מול הצוות החינוכי. להבין את עומק הבור שהוא נמצא בו ולנסות לבנות עבורו תוכנית הדרגתית מעכשיו ולתוך הקיץ, שתסייע לו לשקם את עצמו. הקו שצריך להנחות אתכם הוא שהילד חייב לחוות הצלחה, כנראה שהוא כבר שבע מהכישלונות שחווה והוא כבר מתקשה להאמין ביכולתו להצליח. האמונה הזו מאוד חשובה! חווית הצלחה היא חלק משמעותי מאוד בתהליך הלימודים, מתוכה הדברים יתחילו להיראות אחרת גם עבורו וגם באופן בו צוות המורים רואה אותו. אם ישנו ליקוי למידה שעדיין לא אובחן זה לא מאוחר לעשות זאת, בנוסף לבדוק מול בי"ס את האפשרויות לתגבור לימודי, בבתי ספר מסוימים ישנה אפשרות לקבל חונך פרח שיסייע לו, ואם מצבכם הכלכלי מאפשר זאת אז גם מורה פרטי. ברמה החברתית, את מתארת מצב שבנך לא מרגיש "שייך". אני לא כל כך מבין מה זה אומר, אך אני מבין שינה בעיה חברתית. נסי להבין לעומק מה זה אומר שהוא אינו שייך, האם הוא חש מאוים בכיתה או פשוט לא מצליח להתחבר. עודדי אותו לאתר את הנערים איתם הוא כן מוצא מכנה משותף ולנסות ליצור קשרים חברתיים, גם אם יהיו אלו קשרים בודדים וגם אם יהיו אלו נערים מכיתות אחרות. הוא לא חייב לאהוב את כל בני כיתתו, מספיק כמה קשרים משמעותיים. החלק השלישי נוגע להצבת הגבולות שלכם. נערים לא אוהבים שמציבים להם גבולות והם נוטים להתנגד לכך. אבל, באותה מידה הם זקוקים לזה. גבולות מקנים לילד תחושה שיש מי שרואה אותו ושומר עליו. על פניו זה נראה שנער שמרגיש שאף אחד לא יכול לקבוע לו הוא חזק מאוד, בפועל הוא מרגיש שאין לצידו דמות חזקה מספיק להתמודד איתו, חזקה מספיק כדי לשמור עליו גם ממנגנוני ההרס העצמי שלו. אני חושב שהמסר אליו צריך להיות חד וברור, שאין דבר כזה לא לקום בבוקר ואין דבר כזה לא ללכת לבי"ס. להציע לו את כל העזרה שניתן לתת אבל לא לקבל את ההימנעות שלו כאפשרות מקובלת. גם כשהוא יתנגד, אני מציע לעמוד על זה בכל תוקף, במידה וצריך הפעילי כלפיו סנקציות. אני לא מאמין גדול בענישה אך יש מצבים בהם לא ניתן לעבור לסדר היום. הוא לא יכול לצפות לכל הזכויות מבלי לקיים את חובותיו, וכרגע החובה שלו היא קודם כל לתפקד. גם אם זה אומר לקחת לו את הטלפון הנייד, המחשב, לפגוע בדמי כיס או כל פעולה אחרת שתראה לך נכונה. הסבירי לו שאת עושה את זה מתוך מקום שרואה את טובתו ולא מתוך כוונה לפגוע בו. אני מאמין ששילוב של הדברים שללו יסייע לו מאוד. תהיי חזקה, בהצלחה, קובי.