התפרצויות ילד בן 8
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, יש לי שלושה ילדים - בן 8, בת 5 ותינוק בן חודשיים. עם הולדת התינוק החדש חלה הידרדרות בהתנהגות בני הבכור. עוד בבית החולים וגם כשחזרתי עם התינוק היתה לבכור תקופת הסתגלות מאוד קשה (נלקחה ממנו עוד תשומת לב שכ"כ חשובה לו), אבל נראה שעברה. לאחרונה, צצו התפרצויות זעם נוראיות, שמתגברות במיוחד כשחוזר פעמיים בשבוע מהחוג - עצבני, מתפרץ ומשתולל, מרביץ לכולם, זורק דברים וכו'. לא ניתן להרגיע אותו בשום דרך - גם לא בהתעלמות. אנחנו אובדי עצות. כמובן שהמצב משבש את כל השגרה והשלווה בבית. יש לציין כי בביה"ס הכל תקין, וכל הכעס יוצא בבית. מה אפשר לעשות? אנא עצתך הדחופה. תודה!
שלום הילה, את מניחה שהתפרצויות הזעם קשורות ללידת התינוק החדש, וזו אכן אפשרות סבירה, אך היא לא היחידה. כדי לחשוב על כיווני פעולה, חשוב לדעת (לא לנחש) מה עובר על הילד, עם איזה עולם תוכן (רגשי) הוא מתמודד כרגע, מה רמת התפקוד שלו בתחומים נוספים מחוץ לבית (האם קיימת לקות למידה? האם קשה לו בלימודים? האם מדובר בילד מבריק שלא עומד בעומס הציפיות?) האם יש לו חברים? מהו החוג הזה, שממנו הוא חוזר עצבני כ"כ? ועוד... אני מציעה להגיע להתייעצות עם פסיכולוג ילדים קליני, שיוכל לחשוב ביחד איתכם (לאחר שקיבל מכם רקע מפורט) האם יש צורך בטיפול לילד עצמו, או בעזרה והכוונה הורית, שתסייע לכם להיות יעילים יותר מול התפרצויות הזעם שלו. בכל מקרה, גם אם אתם מאתרים מוקד מצוקה ברור, חשוב לעשות הכל כדי לצמצם את פוטנציאל הנזק וההרסנות כתוצאה מההתנהגות שלו. נסו לעצור אותו פיזית מלפגוע בגוף או ברכוש, אך עשו זאת בריסון מחבק, שמשדר משהו ברוח זו: "לא נוכל להרשות לך לפגוע בנו או להרוס את הבית. אני אחזיק אותך עכשיו עד שתרגע, ככה...ואחרי שתרגע נוכל לדבר על זה". כאמור, זה אינו מחליף היוועצות עם גורם מקצועי, שתוכל לקצר ולייעל את התהליך. בהצלחה ליאת
תודה על תשובתך המפורטת. תוכלי להמליץ לנו על פסיכולוג/ית ילדים קליני באיזור ראשל"צ-נס ציונה-רחובות?