ילדה בת 9

שלום בתי הבכורה (יש עוד 2 בנות בנות שנה ו4 שנים) בת 9 סובלת מיפיגור שכלי קל ונמצאת בבית-ספר בחינוך מיוחד.בנוסף היא סובלת מ קשב וריכוז.ו היא חוצפנית ומתוכחת איתנו על הכל ,מקללת ומרביצה לאחותה (הבת 4).ההתנהגות שלה מאוד מעצבנת וכמובן שיש לה פחדים.בבית-ספר היא מתנהגת יפה מקשיבה אין לה כבוד.נסינו לקבל טיפול אצל פסיכאטר ו בשרות הפסיכאטרי של הקהילה(חינם) אבל הם טענו שלילדה אין בעיה ו שיש בעיות התנהגות ו גבולות ואנחנו צריכים לקבל הדרכה הורים.מעולם לא קיבלנו.נסינו את כל העונשים שיש חדר,צעקות לשבת בעונש כלום. לדבר אלה בצורה בוגרת ,לאיים באם לא תעשי............לא תקבלי..אבל גם זה לא עזר.אנחנו הולכים להורי בשבת והיא מאוד אוהבת אבל גם שם היא חוצפנית ,מקללת ,לא רוצה להכינס לבית ,אומרת לא טעים לי אוכל,מגעיל ,ולעצבן את כולם.את רואה שהיא נהנת ש כועסים עליה שאבא שלה מדבר איתה וכועס עליה .היא אוהבת להרגיז.מה עושים?אני מנסה להתעלם מהשטיות שלה בבוקר שהיא מתחילה אם לא רוצה להתלבש ,לא רוצה בית-ספר אני לא עונה לה ואז היא מרביצה לאחותה...אך להתנהג אליה?אך להתגבר על החוצפה.על כך שהיא מתווכחת על כל דבר?????????? תודה מראש נ.ב. היא מאוד קנאית בכל דבר היא מקנא המורה אומרת שהיא נותנת אמחמאה לילד אחר או חלה הביתה או שיש לה איזה מעדן היא ממש מקנא ולא יכולה להירגע שאין לה.זה נורמלי?

שלום רב, הדרכת הורים טובה אינה מסתכמת בעצות בפורום אינטרנטי. כדי ללמוד כיצד להגיב נכון לילדה וכיצד להשיג שיתוף פעולה, עליכם להגיע למפגשים עם פסיכולוג ילדים קליני, שיוכל להנחות אתכם, צעד צעד, בהתאם למה שנכון לכם ולילדה. חשוב להבין שיחסי הורים-ילדים הם תוצאה של התנסויות רבות, כאשר כל אחד מהצדדים (הילד-ההורה) מפרש, חושב, מצפה ומגיב למה שהצד השני עושה. זו מערכת של משוב הדדי, וכל צד מושפע מהצד שכנגד. כאשר את מפרשת את התנהגותה של בתך כרצון להרגיז או להתווכח, את מרגישה באופן בלתי נמנע כעס ועויינות, מה שמכתיב גם את התנהגותך. בטיפול (או הדרכת הורים) אפשר ללמוד להתייחס לאירועים והתנהגויות באור חדש, וכך ליצור את השינוי. תחילה אצלנו, ואז גם אצל הילד. פנו להדרכת הורים בהקדם, כדי לא לצבור עוד ועוד תסכול וכעס. בהצלחה ליאת