איך מתמודדים עם ילדה מאוד רגישה???

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

26/10/2012 | 23:32 | מאת: הילה

שלום. יש לי ילדה בת 3.5. חכמה מאוד, טובה מאוד ורגישה מאוד. הבעיה שלי איתה היא שהיא כל כך רגישה, שכל תסכול קטן בחייה מתבטא בבכי (לפעמים אפילו צרחות היסטריות), מה שאגב נראה ממקום מאוד אמיתי ולא משחק של לזכות בתשומת לב. מעבר לכך (וזו בעיני הבעיה החמורה יותר), יש לה חוסר שטף התפתחותי בדיבור. זה בא והולך מדי פעם. תמיד חוזר במצבי לחץ/ תסכול ולעתים אף מגיע לרמה שהיא לא מצליחה להגיד משפט אחד כמו שצריך. שאלתי היא- איך נכון להתמודד עם ילדה כזו? מנסה להעצים אותה, להציב גבולות מאוד ברורים אבל גם לפנק.... אני ממש מתוסכלת מלראות אותה לוקחת כל דבר קשה. אשמח לעצה כל שהיא... תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
27/10/2012 | 21:38 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום הילה, יש ילדים רגישים מאד, המתקשים כבר מלידתם לווסת את עצמם מול מצבים טעוני רגשות או מורכבים (מצבי תסכול, כעס, התרגשות, עייפות, רעב, וכד'). ילדים אלה מהווים אתגר גם עבור ההורים הסבלניים ביותר. מצד אחד, ההורים מבקשים להציב גבולות, ומצד שני, הם רוצים לחסוך מהילדים ומעצמם את התקף ההיסטריה הצפוי. המצב נראה חמור יותר במצבים בהם יש קושי נוסף, כמו למשל קשיי תקשורת, שאינם מאפשרים לילד ביטוי מילולי יעיל של רגשותיו או תחושותיו. הפיתרון, כמו תמיד, נמצא באיזון הנכון. בשביל הביניים. חשוב שתכירו את אזורי הפגיעות שלה, ותנסו לעמוד הכן ולא להיכנס לעימותים בזמנים רגישים מדי (למשל כשהיא עייפה, רעבה, רגוזה). עם זאת, לא כדאי לוותר לה "רק כדי שלא תתעצבן", כדי לא להפוך את הצווחות שלה לכלי יעיל להשגת דברים בכוח. עמדו על שלכם בעניינים החשובים, ואל תוותרו גם מול בכי. עם זאת, כשהיא בוכה או צועקת, נסו לתקף את רגשותיה, לתמלל אותם ולנסות לנחמה, מבלי לספק בהכרח את רצונה ("אני רואה שאת נורא כועסת כי נורא רצית ארטיק. אבל עכשיו אנחנו בדרך לארוחת צהריים. בואי אתן לך חיבוק שיעזור לך להירגע. אני מבינה כמה קשה לך עכשיו"). הדרכת הורים טובה מפסיכולוג ילדים קליני יכולה לעזור ולתמוך בך, לקראת עמדה סמכותית יעילה יותר. יש הרבה מה לעשות. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים