עולה חדשה

יש לי בשכבה ח עולה חדשה דוברת ספרדית. אותה תלמידה החלה לימודיה בבית סיפרנו בכיתה ז באולפן שם למדה עברית כל השבוע לרבות מתמטיקה ואנגלית. בנובמבר אותה שנה קיבלנו הודעה ממקיף אחר בעיר כי התלמידה נרשמה שם ללימודים. ובפברואר אותה שנה נתבשרנו כי התלמידה החליטה לחזור לבית סיפרנו מהסיבה שיש אצלנו אולפן לעיברית. בחודש מרץ פניתי להורי התלמידה בהמלצה להפנותה להערכה פסיכולוגית על מנת לעמוד על יכולותיה וקשייה של התלמידה. ההורים הביעו התנגדות נחרצת ורק לאח מסע שכנועים נעתרו לבקשתי. במקביל שוחחתי עם הפסיכולוג הרלוונטי דובר הפת האם של התלמידה . אולם מתברר לי כי אין מספיק חומר ונתונים על התלמידה על מנת שאוכל למלא את הדוח לפסיכולוג טרם ההערה הפסיכולוגית. לכן החלטנו -צוות בית הספר כי תוגש בשנה הבאה. השנה התלמידה עודנה באולפן וזימנתי שוב את ההורים לשיחה עימי. שיקפתי להם את קשייה של התלמידה מבחינה לימודית: קשיים רבים בקליטת השפה העיברית, בהבנה , בקריאה ובכתיבה. אחיזת עיפרון לקויה. מבחינה חברתית: קושי ביצירת קשרים חברתיים, מופמות יתר, התייחסתי לתצפיות שערכתי על התלמידה: בהפסקות לבד, לא מתקשרת עם אף אחד. נראית מפוחדת, חסרת ביטחון. מבית הספר שהגיעה דיווח האב כי למדה בבית ספר פרטי ברמה גבוהה. האב ציין כי לביתו יכולות טובות אלא שאיננה יכולה להביאן לידי ביטוי בשל קשיי שפה. בציורי התלמידה מופיע בין היתר כלוב פתוח ומוח יוצא ממנו. או משפטים שמתייחסים ליופי כמשהו שולי והפנימיות חשובה יותר. בשיחה של השנה עם ההורים הם כעסו משום שהפסיכולוג לא יצר איתם קשר בשנה שעברה כפי שהובטח להם. לכן הם מסרבים לחתום על הערכה פסיכולוגית בשנה זאת. יצויין כי ניתן ללמוד באולפן רק בטווח של עד 7-8 חודשים. מעבר לכך, מי שיש לו קשיים באולפן נשאר עוד.זהו המצב עם התלמידה: בשל הסיבה לקשייה נשארת התלמידה עוד באולפן עד להערכת מצבה. מה דעתך על סירוב ההורים ? כיצד לרתום אותם?

שלום רב, כאדוני הארץ הזו, המתנהלים ברוח השורה "להיות עם חופשי בארצנו", קשה לנו לפעמים להיכנס לנעליו של המהגר, המתמודד עם שבר עמוק בתחושת הרציפות, עם משבר זהות, עם קשיי בירוקרטיה ופרנסה, עם קשיי שפה, ועם תחושת זרות שאינה מתפוגגת גם שנים רבות אחרי העלייה ארצה. אם להורה 'רגיל' קשה לבלוע רעיון של אבחון או תיוג ילדו כמתקשה או חריג (יש לא מעט דוגמאות לכך אפילו בפורום שלנו), על אחת כמה וכמה להורה-עולה, אשר לפעמים כבודו הוא כל מה שנותר לו מחייו הקודמים. הטלת הספק בכישורים וביכולות של הילד, היא לפעמים הקש ששובר את גבו של ההורה המותש גם ככה. לכן, אני מציעה מאד ליזום מפגש בין ההורים לבין הפסיכולוג שדובר את שפתם ומכיר את תרבותם, ולהניח לו להסביר את הנסיבות ואת המניעים להחלטותיכם. לפעמים סילוקו של מחסום השפה והמנטליות עושה את שלו, וההורים משתכנעים בטוהר הכוונות של צוות ביה"ס. בהצלחה ליאת