התנהגות

יש לנו ילדה בת שש. אני מבקשת להתיעץ לגבי שני דברים דבר ראשון מתעוררת בלילה בבכי ולא מוכנה לישון לבד, דבר שני יש לה מדי פעם התפרצויות זעם למשל אם לדעתה לא מקשיבים לה ודברים כאלה והיא משתוללת ואפילו משתמשת באלימות (מכה בועטת זורקת דברים עלינו וכו). איך גורמים לה להפסיק להשתמש באלימות? תודה!

שלום דליה, כמו שכתבתי כאן לא מזמן, העקרונות ההתנהגותיים בפסיכולוגיה נשענים על הרעיון הפשוט הבא: התנהגויות נוטות להתחזק ולהישנות אם הן מובילות לתוצאה חיובית, והן נוטות להיכחד אם בעקבותיהן מגיעות תוצאות שליליות. התנהגויות בעייתיות של ילדים מחוזקות ומתוגמלות ע"י תשומת הלב שלנו, ע"י הכניעה שלנו לרצונותיהם ("שרק יהיה שקט"), וע"י ההיענות הלא מובחנת שלנו. אסביר. כאשר בתך מתעוררת בלילה בבכי, ובסופו של דבר מוצאת את עצמה מנוחמת על ידכם וישנה יחד איתכם, היא תמשיך לעשות זאת עוד ועוד, כי יש לה תגמול עצום על היקיצות הבוכיות הללו. באופן דומה, כאשר היא מתפרצת ומכה באלימות בתגובה לתסכול, אתם מזכים אותה בתשומת לב רבה, ואולי גם נותנים לה מה שהיא רוצה כדי להימנע מהתקף הזעם הבא. כדי להפסיק זאת, עלינו לעשות שני דברים- 1. להפסיק לתגמל (ישירות או בעקיפין) התנהגויות שליליות. 2. להתחיל לחזק, לתגמל ולשבח התנהגויות חיוביות של שיתוף פעולה בוגר. אני ממליצה מאד על הדרכת הורים קצרה, שתסייע לכם לפעול בסמכותיות יעילה, מבלי להיכנע לדרישות מצד אחד, ומבלי להיכנס למאבקי כוח מצד שני. למשל - לקום אליה בלילה ולסייע לה להירגע במיטתה שלה, מבלי להרשות לה לעבור למיטתכם. או - לא לאפשר לה להכות אתכם בשום מקרה, ולא להיכנע לדרישותיה גם כאשר היא בהתקף זעם אלים. רק לעזור לה להירגע או להמתין בסבלנות שתרגע, ללא ניסיונות לפצות אותה. במקביל, לשבח (ואפילו לתגמל) לילה שלם שבו לא העירה אתכם, או אחה"צ שעברו ללא שום התנהגות אלימה. יש עבודה! בהצלחה ליאת