היוועצות

שלום ליאת, רציתי להיוועץ עימך על אודות תלמיד שהחל לימודיו בבית סיפרינו בכיתה י השנה בעקבות מגמה טכנולוגית מובחרת. התלמיד הציג אבחון פסיכודידקטי המתאר את הרקע הכללי: התפתחות מוטורית תקינה, התפתחות שפתית מעט מאוחרת-דיבור שוטף בגיל 3. בגן ולפני העלייה לכיתה א טופל ע"י קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק במשך כשנה וחצי. בגן נצפתה איטיות בפעילות מוטורית. באיבחון דידקטי שעבר בכיתה ח נצפו קשיים בשליפה ובשיום, אמפולסיביות, אסוציאטיביות, קשיי התארגנות, קשיי קשב וריכוז וקשיים בדיוק גראפומוטורי, רמת קריאות הכתב נמוכה והתעייפות של היד בזמן כתיבה. השנה דווח ע"י מורים מקצועיים כי קיים פער בין הבעתו בכתב להבעתו בע"פ. רמתו השכלית מעולה (122). ללא פערים בין המילולי לביצועי. בתחום הרגשי-התייחסותו לבית הספר וללמידה היא חיובית, מעריך את יכולותיו כטובות בעל מוטיבציה לימודית גבוהה, מבין את חשיבות הלימודים והשפעתה על עתידו. ממבחנים השלכתיים עולה כי קיימים סימנים של חוסר ביטחון עצמי, צורך חזק להצליח ופחד להיכשל שהם גורמים לתחושת הלחץ ולצורך בזמן נוסף להתארגנות. תיפקודו השנה בעייתי: במגמה בה הוא לומד יש צורך בדיוק ובשליטה גראפומוטורית, הוא מתקשה מאוד בשרטוטים וברישומים ולכן עולה שאלה גדולה לגבי התאמתו למגמה. בחינת בגרות במקצוע הזה לא ניתן לעשות בע"פ, ולכן קיימת סבירות גבוהה כי לא יעבור אותה או לפחות יגיע לציון גבולי. למעשה גם ביתר המגמות ישנו קושי כיוון שהוא עדיין יתקשה בכתיבה- רמת קריאות כתב נמוכה ובבחינות בע"פ הוא אסוציאטיבי, ולא ממוקד. בנוסף לקשיי קשב וריכוז. בשיחתי עם האם היא סיפרה כי ביסודי טופל שנה ברייטלין שלא עשה לו טוב, וכשהתבקשה לחזור שוב על הבדיקה הביעה התנגדות בטענה שאין הדבר יעיל. כמו כן הוצע טיפול רגשי בשל קשיים בהיבטים הרגשיים שהועלו באיבחון, והאם התנגדה משום שהפסיכולוג המאבחן לא המליץ על כך בהמלצות. אני חשה שקשה להתנהל מול אם מתנגדת ובנה אשר הולך בעקבותיה ולמעשה עולה שאלה לגבי התאמתו למגמה. מה דעתך?

שלום רב, עפ"י האבחון - אם הבנתי אותך נכון - רמת המשכל שלו מעולה, והתפקוד שלו הומוגני למדי, ללא פערים מיוחדים בין תת-התחומים השונים (כולל הביצועיים-מוטוריים שלא הנמיכו את תפקודו הכולל). המשמעות של הדברים היא שקיימות אצלו מיומנויות מפצות, שמאפשרות לו לתפקד היטב למרות המגבלות הגרפומוטוריות. שאלת ההתאמה למגמה הטכנולוגית צריכה הייתה להיבחן בטרם נכנס אליה. כיום אנחנו כבר יודעים לעקוף לקויות למידה ספציפיות עם ההתאמות הנכונות, ולא הייתי ממהרת לוותר על נער מוכשר רק בגלל מגבלות טכניות או בעיות מוטיבציוניות חולפות. התנגדות של הורים לטיפול רגשי או תרופתי יכולה להרגיז מאד, במיוחד כשהמערכת 'מתעייפת' ןמתייאשת, אך זו המציאות: ההורה הוא הפוסק בעניין זה, ואין טעם להילחם בו. יש לכבד את ההתנגדות, ולחשוב יחד עם ההורים והילד מה יוכל לסייע להם להשאיר את הילד במגמה ולהגביר את סיכויי ההצלחה שלו. להערכתי, קשה לעודד ילד למאמץ והשקעה מתוך עמדה המשדרת ספקות עמוקים ביכולתו להצליח. חשוב ליידע את הילד והוריו לגבי דרישות המגמה ולגבי אופי ההקלות שהמערכת מסוגלת לאפשר, ולקבל את ההחלטות יחד לאור ביצועיו של הנער כפי שיוערכו בסוף השנה. כרגע, הייתי עושה הכל כדי לעודדו וכדי לזמן לו חוויה של הצלחה, גם אם צנועה או חלקית. אחרי הכל, לא נוכל להשאיר בכיתות התיכוניות רק ילדים מבריקים ומצטיינים. מקווה שתצליחי לרכך את המערכת, ולאפשר לנער הזה הזדמנות אמיתית להצלחה. כדאי לזכור שילדים עם לקויות למידה וקשיי קשב עושים לעיתים את הבלתי ייאמן, ונאבקים שנים ארוכות להישאר בתלם כמו יתר חבריהם. להתרשמותי, לא תמיד הם זוכים להערכה מספיקה על כך, במיוחד במסגרות 'יוקרתיות', המחשיבות מאד סטטיסטיקות של הצלחה. יש לך תפקיד חשוב כאן, אני יודעת, ומקווה שתצליחי בו. חג שמח ליאת

מאוד מאוד מסכימה עם ליאת. הנער שאת מתארת נשמע מוכשר, בעלי יכולת ובעל מוטיבציה. לא עניין של מה בכך בגילאים האלה. לגמרי לא נשמע לי שלקות הלמידה שלו צריכה להוות מכשול, ובפרט אם תחום הלמידה טכנולוגי. הנושא של טכנולוגיות מסייעות הוא תחום שמאוד מאוד מתפתח בשנים/עשור האחרון וגם מאוד מקובל על מערכת החינוך. אני משוכנעת שאפשר למצוא פתרונות טכנולוגיים לקשיים הגרפו-מוטוריים. בין אם מדובר בתוכנות שרטוט, בשימוש במעבד תמלילים בבחינות ובכיתה, בלוח כתיבה אלקטרוני (שמאפשר למחוק בקלות חלקים מהשרטוט מבלי למחוק הכל ולהתחיל מהתחלה), בתוכנות ליצירת תרשימי זרימה, תוכנות לניהול זמן ותזכורות... יש היום מהכל. אני משוכנעת שיש מהנדסים ואדריכלים מוכשרים שהם גם דיסגרפים! ממליצה להתחיל לחפש את הפתרון שיקל על התלמיד ככל הניתן. כדי לרכוש את אמון הילד והמשפחה, ובפרט כדי לעורר אותו להיות אקטיבי בחיפוש הפתרון, אני מציאה לשתף אותם. לבדוק אילו פתרונות את מכירה, לחשוב על אנשי מקצוע מתאימים שיוכלו למצוא פתרונות נוספים, להציג בפניהם מה מצאת, לשלוח את המשפחה לחשוב על פתרונות נוספים, ואז פשוט להתנסות. לנסות פתרון טכנולוגי אחד, לבדוק עד כמה הוא מקל. כן - כן, לא- מנסים משהו אחר. מנסיוני, תלמידים שיודעים להגדיר ולהמשיג את הקושי שלהם ויודעים כיצד לחפש ולחשוב על פתרונות יצירתיים וללכת עליהם, הופכים להיות סטודנטים בהמשך, הרבה פחות מתוסכלים ורוויי כשלונות והרבה יותר פתוחים ללמוד, להתנסות, הרבה יותר עצמאיים בלמידה שלהם, ועם תחושת מסוגלות עצמית שמניעה אותם הלאה וקדימה- להגשים רצונות, שאיפות ומאווים. יתכן שאוכל לבדוק עם אנשי מקצוע בתחום אילו פתרונות מוכרים להם.. אם תרצי, כתבי לי מהן דרישות המגמה מבחינת שרטוט/כתיבה או כל נושא אחר שעלול להוות קושי. אבדוק ואשוב אליך. לילך