מחזיקה קקי ולא עושה

היי ליאת,יש לי ילדה בת 4 עוד מעט וכבר גמולה מחיתול כשנה וחצי. תהליך הגמילה מהחיתול(בגלל הקקי) היה ארוך ומאז עברנו כ 5 פעמים "משבר" של עצירות נוראית שהיא סבלה מאוד והיציאה הייתה מאוד קשה עם ההתערבות שלנו בעזרת שמן פארפין ומשלשלים.אני אציין כי הבעיה החמירה בגלל האח שנולד והיום היינו בן שנה וחצי.בד"כ היא עושה בגן ללא בעיות אבל אחת לתקופה כנראה כשהיא מרגישה משהו(מאוד רגישה) קורה המקרה הנ"ל.היא בד"כ עושה בשירותים ושמתי לב שבבית כמעט ולא עושה...לפני כשבוע היא חוותה את העצירות שוב ובכתה חצי שעה עד שזה השתחרר ומאז היא מסרבת להיכנס לשירותים.אתמול היא פנתה אליי ואמרה לי אמא זה לא נורא לעשות קקי בתחתונים אבל עדיין ללא תוצאה...אני מרגישה חסרת אונים ולא יודעת כבר איך לפעול איתה אציין כי היא ילדה מאוד עקשנית!!!! אשמח לקבל תשובתך המקצועית

שלום לך, יש ילדים שבעקבות חוויה של עצירות קשה ומכאיבה, עוצרים את הקקי, מתוך תקווה להימנע מהכאב, ובדרך זו רק מקשים עוד יותר על התהליך. מתוך אירוע בודד נולדת עצירות כרונית, שעלולה באופן מעגלי גם לגרום לצואה קשה וגם להיחלשות של שרירי הסגור. הסכנה במקרה כזה היא דליפה של צואה באופן לא נשלט, מתחים בבית ופגיעה בדימוי העצמי של הילד. כדי לא להגיע למצב הזה, אני מציעה להגיע לרופא הילדים ולבקש ממנו חומר לריכוך הצואה. בשונה מחוקנים ונרות, יש בכך כדי למנוע מראש את מה שהפעולות החודרניות הללו באות לפתור. במקביל, אני מציעה להקפיד על תזונה עתירת סיבים. לצד כל הפעולות החיוניות הללו, בעיני, מוטב להימנע מעיסוק רב מדי בנושא, כדי לאפשר לטבע לעשות את שלו, ולא להפוך את הקקי לזירת מאבק או תסכול. אחרי הכל, עצירויות מתרחשות מדי פעם, ואם לא עושים מהן עניין גדול, הן חולפות ללא נזק. בברכה ליאת