מציצת אצבע - עזרה

בתי בת השנתיים ותשעה חודשים התחילה לאחרונה למצוץ אצבע. קצת רקע ואז לשאלה... כתינוקת בתי לא הסכימה למצוץ מוצץ (בהתחלה ניסיתי להרגיל אותה אך ללא הצלחה). הבת שלי התחילה ללכת למעון בגיל שנה וארבע (עד אז הייתה איתי בבית), שם לא ניתקלתי ברצון שלה למוצץ (למרות שהיו לא מעט ואפילו רוב הילדים במעון עם מוצץ). בתי הייתה בין ה"גדולים" שבשכבת הגיל הנ"ל. השנה החלטתי להעלות ("להקפיץ") את הבת שלי לשבכת הגיל של הבוגרים (שתהיה בין הקטנים בשכבה). לבת שלי יש יכולת הסתגלות למצבים חדשים בצורה יוצאת דופן, היא השתלבה בקלות ובכיף. בנוסף, הבת שלי מאוד חכמה ובוגרת. היא מאוד נהנת ללכת לגן. בתחילת השנה הגננות אמרו לי שבתי מבקשת מוצץ לעיתים, אבל לא חשבתי שנכון להתחיל בגיל הזה לתת מוצץ, והשתדלנו להתעלם מהבקשה. בסוגריים אני כותבת, חוץ מהבת שלי שרק לאחרונה התחילה למצוץ אצבע יש עוד שלוש בנות שמוצצות אצבע (וכמה ילדים עדיין עם מוצץ). לפני ארבעה וחצי חודשים ילדתי בת שניה. בתי הבכורה קיבלה ועדיין מקבלת את התינוקת בצורה מקסימה! אני כן אומר שבתחילה היו כמה קטעים שפירשנו בתור קנאה (דבר שראינו כטבעי ובסדר) אבל הם חלפו לאחר תקופה מאוד קצרה. אני ובעלי מאוד משתדלים לתת לבת הבכורה זמן איכות לבד, תשומת לב כמו תמיד, המון אהבה והבנה. הקטנה היא תינוקת מאוד נוחה מה שמאפשר לתת זמן איכות שווה לשתיים. ועכשיו לבעיה... בתי מזמינה ומוזמנת לחברים הביתה. שבוע שעבר הזמנו חברה אלינו הביתה. החברה הזו מוצצת אצבע. ובאותו שבוע בתי הוזמנה לבית של חברה אחרת, גם היא מוצצת אצבע. מאז שבוע שעבר בתי התחילה למצוץ אצבע! בעבר היא מצצה לעיתים רחוקות (נראה לנו כמעין משחק והתעלמנו), אבל עכשיו זה בתדירות רבה יותר. בבית זה קורה פה ושם בעיקר כאשר נרגעת (לפני שינה, לפעמים בזמן שקוראים לה סיפור).בעלי ואני מנסים לא לעשות מזה עניין. בהתחלה אמרנו לה שאפשר למצוץ אצבע אבל בפרטיות, וכאשר היא המשיכה למצוץ ברחבי הבית החלטנו להתעלם ולא לעשות עניין בתקווה שזה יחלוף. בגן זה סיפור אחר, הגננת אמרה לי שהיא מוצצת בזמן משחק (מעדיפה לשבת ולמצוץ אצבע מאשר לשחק, היא אומרת שמציצת האצבע לעיתים קרובות (ואכן הגעתי לגן וראיתי את הבת שלי יושבת ומצוצת אצבע ולא משחקת במשחק שהוצע לה). עניין האצבע לא ממש מפריע לי כל עוד זה לא מונע ממנה לעשות דברים אחרים, וכל עוד זה לא מפריע להתנהלות הרגילה שלה. השאלה עכשיו, מה עושים? האם להמשיך להתעלם בתקווה שיחלוף? די ברור לי שמציצת האצבע זה חיקוי של החברות., האם לא להפגיש בין החברות מהן "למדה" למצוץ אצבע במסגרת מפגשים בבית? (הערה: בדרך כלל, בזמן משחק, בתי לאו דווקא בין המחקות. לפעמים היא מובילה וקובעת ולפעמים מחקה). תודה רבה!

שלום רביב, יתכן שמציצת האצבע היא חיקוי, ויתכן שהצורך (כפי שנרמז מדברייך) היה שם קודם בעוצמות אלה ואחרות, וקיבל לגיטימציה מהמודלים שראתה. כך או כך, בגיל הרך המציצה עדיין מנחמת ומרגיעה, יש לה חשיבות עבור בתך, ולכן הייתי מניחה לה. אם, כמו שאת חושבת, מדובר בחיקוי חברתי ולא בצורך ממשי, המציצה תיפסק מאליה תוך זמן קצר. אם לעומת זאת מציצת האצבע באה ממנה, היא תישאר כל עוד היא ממלאה את תפקידה, ותיעלם כשיפחת הצורך. לגמילה יזומה על ידכם אפשר לחכות עוד שנה-שנה וחצי. אני מציעה לך לא לדחוק בה להיות גדולה מהר מדי, ולנסות להתאים ולהתכ??וונ?ן לקצב הטבעי שלה. בוודאי שאין להפרידה מחברותיה הטובות רק בגלל שהן מוצצות אצבע. בברכה ליאת

תודה על התגובה... דעתי לא נחה עדיין:) כפי שציינתי יש לי תינוקת בת מישה חודשים ולעיתים רחוקות התינוקת מסכימה לקחת מוצץ, אך בתי מוצאת את המוצצים בבית ולא מוכנה להפרד מהם. אנחנו לא לוקחים את המוצץ ממנה אלא מחכים לזמן שהיא לא שמה לב/נרדמת וכו' ואז מעלימים את המוצץ. בטוח שיש לה צורך כרגע במציצה, אבל מה זה אומר? למה עד לפני כחודש היא לא הייתה זקוקה לזה ופתאום עכשיו כן? האם לתת לה את המוצץ וזה ימנע ממנה את הצורך באצבע? מה עדיף? ושאלה אחרונה...אתמול ראיתי מין פצעים קטנים בבסיס הבוהן - איפה שהיא שמה שיניים בזמן המציצה -ובעקבות זאת דיברתי איתה על הפסקת מציצת האצבע לקראת יומולדת ה-3 שלה. שאלתי אותה מה היא רוצה ליומולדת והיא אמרה בלונים אז אמרתי לה מציון שאני אקנה לה המון בלונים של גדלים אבל רק אם תפסיק למצוץ אצבע (הרגשתי ממש רע אם זה, אבל חשבתי אולי זה יכול להיות דרך להפסיק עם האצבע)הרגשתי רע כי אולי אני מונעת ממנה צורך הכרחי מבחינתה ושאולי אני גורמת לה איזשהו עוול?! אז לכן היום כשהיא מצצה אצבע התעלמתי מזה וכשהיא אמרה שהיא רוצה בלונים ליומולדת אמרתי לה שבסדר!! אשמח לתגובה ותובנות! תודה