דחוף

הי, אני בת 36 גרושה ואם לילד בן 5 , מדובר בילד שנולד למציאות שאביו הביולוגי לא היה מעוניין בהריון כלל , התגרשתי בחודש שלישי לאחר ארבת חודשי נישואין. בסופו של יום ילדתי את בני וכיום הוא בן 5 . האב נמצא בנתק מוחלט מהבן ,לא מגלה כלפיו שום התעניינות וכן לא נושא בנטל הגידול של הילד. במהלך השנים היו נסיונות של האב פעמיים ליצור מפגשים עם הילד, המפגשים נערכו במרכזי קשר בלבד והיו קצרים, במהלך המפגשים הילד "הקיא" את האב ולמעשה לא הביע רצון להיות בקשר עם האב בלשון המעטה. המצב כיום הוא שהאב מנותק לגמרי מחייו של הילד מכל המישורים וזה נראה על פניו הכיוון המסתמן לגבי העתיד , כמו כן היילד משתמש בביטויים כלפי האב כגון רשע ואיש רע מכיוון שהיה נוכח באירועיים של אלימות מילולית כלפיי, לאחרונה הילד משתמש כלפי אביו בביטויים כגון מוות וגיהנום ולמעשה דרגת הניתוק והריחוק מהאב עלתה מדרגה מבחינת הילד..כמו כן סביר להניח שהאב לא יקבל אפשרות נוספת ליצור קשר עם הילד נוכח הנזקים שגרם מהכניסות והיציאות שלו לחייו. הילד הינו ילד בוגר מאד בעל אינטליגנציה גבוהה , בוגר מאד לגילו ולמעשה אינו מגלה צורך בהתעניינות באביו, לאחרונה מזה מס חודשים אני נמצאת בקשר זוגי שבו בן הזוג שלי מנסה ליצור לילד דמות הוריית גברית , הילד מרגיש מאד נינוח ובטוח בחברתו ועושה הרושם שצרכיו של הילד מתמלאים. יחד עם זאת ובכדי שהתשובות לילד בגין אביו יונחו לפניו כצידה לדרך לחייו אני מרגישה צורך לספר לילד את כל העובדות בנוגע לאביו בכדי שהתמונה האמיתית והברורה תהיה לנגד עיניו ושיהיו לו את הכלים להתמודד עם השאלה בפני עצמו ובפני החברה ומבלי שהילד יחוש תחושות של דימוי עצמי נמוך מכיוון שאביו לא בקשר עימו. שאלתי בעצם היא האם ראוי שהדבר יעשה כאשר הילד הוא בן 5 ואם כן על ידי מי מומלץ כי ייועבר המסר לילד ובאיזו דרך?. אבקש לקבל תשובות ממוקדות לשאלותיי ולא להפנות אותי ליעוץ כזה או אחר ובכדי להבהיר את הדברים אמקד את השאלות בשנית: 1. האם לספר לילד בשלב זה את כל האמת לגבי אביו.? 2. מי אמור להעביר לילד את המסר? 3. כיצד להעביר את העובדות בפני הילד כדי לא לפגוע בדימוי העצמי שלו ? בתודה מראש גליה

שלום גליה, אשתדל, לבקשתך, להישאר עניינית מאד בתשובותי. * לפני שאלה מס' 1, ברצוני להזכיר עובדה אחת חשובה העולה מדברייך: אביו של הילד לא רצה מלכתחילה בהיריון הזה, והעובדה שהוא נכפה עליו שמה מידה של אחריות גם עלייך. 1. בעידן הפוסט-מודרניסטי כבר אין "אמת" אחת, ולכן עלייך להביא בחשבון שה'אמת' שאת רוצה לחשוף בפני הילד היא המציאות כפי שנתפסת בעינייך. בגיל חמש, הגיוני להניח שהאופן בו הילד תופס את אביו ומתבטא כלפיו, קשור מאד לאופן בו את עצמך מתווכת את הקשר. גם אם האב הוא אכן איש קשה ואפילו מרושע, אני סבורה שעדיף לשמר עבור הילד דמות אנושית ככל האפשר, כדי להשאיר פתח לקשר עתידי. אם כיום יש גבר מיטיב בחייכם, עשי הכל כדי ליצור עבור בנך מציאות נינוחה ומשפחה יציבה, והימנעי מלטלטל את חייו במידע שלילי על אביו. תוכלי להשיב על שאלותיו ביושר וכנות, אך בסגנון שישאיר לו פתח לתקווה. גם ילד קטן גדל בסופו של דבר, ואף אחד לא שמח לשמוע שהוא נושא גנים נוראיים כ"כ. 2. ההורה הוא הסוכן החשוב והעיקרי בחייו של הילד, והוא גם זה שמלווה אותו בעקביות לאורך שנות התפתחותו. לכן, את המסרים הנוגעים לאביו חשוב שתעבירי לו את, בהתאם לשאלותיו, ותוך ניסיון לשמר עבורו דמות אב חיובית ככל שניתן. אני יודעת כמה קשה עבורך להצניע את התיעוב והכעס כלפי בעלך לשעבר, אך מאמינה שטובתו של הילד מחייבת כל מאמץ בכיוון זה. 3. כמו שכתבתי, ככל שדמותו של האב הביולוגי 'תושחר', וככל שהאווירה תהיה ספוגה בזעם ותחושות נקם, כך פוטנציאל הנזק גדל. המחקרים מראים שיחסים מכבדים ומשתפי פעולה בין ההורים הגרושים, מגדילים את הסיכוי להסתגלות טובה אצל הילדים. אני מבינה שאין קשר ביניכם כרגע, ולכן עשי הכל כדי להישאר מכבדת ועניינית כשאת מדברת על אביו (אני יודעת שזה לא קל בכלל!) מאחלת לך נחת, שלווה וזוגיות טובה בפרק ב' של חייך. זה בהחלט מגיע לך אחרי מה שעברת. בהצלחה ליאת