בן בן שמונה

חשבתי להתייעץ איתך על מה שקורה לי... יואב, בני בן השמונה, עובר תקופה לא קלה ולי זה קשה מאוד. הוא השתנה לי ...(בחודש האחרון) וזה לא קל. הבית שלנו לא נעים כרגע........ יואב לא מקבל מרות כבעבר וזה מרגיז. כמעט כל דבר שאני עושה מרגיז אותו ולא נראה לו והוא כל פעם אומר שאני אמא רעה. לדוגמא... אם אני קוראת לו לאכול והוא באמצע משחק, הוא יבוא ... אבל מייד יאמר שאני אמא רעה. אם אני אומרת לו לצחצח שיניים והוא לא רוצה - אני אמא רעה. אם הוא צריך ללכת לישון, אני אמא רעה..... אנ י מכינה אוכל והוא לא רוצה אותו ... אז אני רעה. זה כבר מוציא אותי מדעתי. כל דבר הוא מתוכח ובטוח שהוא צודק. הוא הפך להיות היפוכונדר כי כל דבר כואב לו... הגרון - כשהוא לא רוצה לאכול. הבטן - כשהוא לא רוצה לעזור. הוא אפילו מודד לעצמו חום מידי פעם... בשביל להיות בטוח אם הוא חולה או לא... היינו אצל הרופא ואין לו כלום. הסובבים אותי יכולים להעיד, אני לא לא ממש אמא רעה.... אני מקבלת הרבה מחמאות על כך שאני אמא טובה וסבלנית - הבית שלנו בדרך כלל שקט ונעים - מוסיקת רקע או מוסיקה בכלל - אני דואגת מראש שהכל יהייה מוכן - אוכל, בגדים ובכלל בזמן האחרון קשה לי... ולא מצליחה לרצות אותו. כיצד אני פועלת עכשיו : אני כועסת עליו ושולחת אותו לחדר...כעונש או לוקחת לו את האפשרות לשחק במחשב....יחד עם זאת אני מתעקשת על הדברים שלי - אני מחליטה מה אוכלים ומתי אני מחליטה שמצחצחים שיניים ועכשיו................. אבל הכל בכעס ובכי וזה מרגיז אותי. אני מבינה שאני צריכה להראות לו שאני שולטת אבל זה ממממממש קשה... לוותר? על דברים עקרוניים, קשה לוותר! הוא בגילו, לא יכול להחליט אם להתרחץ או לא, אם לצחצח או לא ומה לאכול ארוחת ערב ?לא???????????????????. ה צ י ל ו !!!! עכשיו הוא סיפר לי שהוא כתב במחברת בכיתה, יש להם כנראה יומן כזה... שאני אמא רעה. מה המורה חושבת עליי? גם בבית הספר הוא עושה דברים לא ברורים - הוא גזר את ההוראות, כדי לא לעשות חלק מהשעורים. הוא עשה ארבעה משפטים במקום שמונה - הוא מנסה לבדוק גבולות... קשה לי......... מה עושים??? תודה

שלום א', מעניין היה לבדוק איתך, מהם לתפיסתך המאפיינים העיקריים של אמא טובה. האם אמא טובה היא אמא שמתאמצת לרצות את הילד שלה? האם אמא טובה היא אמא שלא כועסת? אמא שפועלת בנחת לצליליה של מוזיקה קלאסית? האם לאמא טובה יש ילדים מושלמים שתמיד עושים את מה שהיא מבקשת? האם ילדים של אמא טובה תמיד אוכלים את מה שהיא מבשלת בלי עניינים? האם אמא טובה היא אמא שתמיד שולטת במצב? שולטת על ילדיה? ואם כבר יש אמא כזאת, האם את מוכנה להכיר בינינו? :-)))) זה כמובן נכתב בחיוך גדול, וכמו שאת ודאי מבינה, אני מאמינה שההנחות הללו אינן תקפות כלל וכלל. נדמה לי, עם זאת, שאת סבורה שלפחות חלק מהן נכונות, ונבהלת נורא כאשר בנך מערער על האיכויות שלך כאם. הוא כנראה למד, שהאמירה "את אמא לא טובה" משפיעה עלייך, פוגעת בך, ומערערת את יכולתך לעמוד מול רצונותיו ותביעותיו. זהו מצב בלתי רצוי. גם מצב של שליטת-יתר, עונשים ומאבקי כוח אינו רצוי. הורות טובה, לפחות כמו שאני רואה אותה, קשורה ליכולת לאהוב ולכבד את הילד, מצד אחד, וליכולת להכתיב את הכללים בבית מכוח סמכותנו כהורים, מצד שני. לכן, אני מציעה לך לנסות להגדיר מחדש (עם עצמך או עם בן זוגך) על מה נלחמים ועל מה לא. על דברים שאפשר להתפשר מתוך כבוד ורצון טוב אין טעם להיכנס למאבק. לעומת זאת, על דברים עקרוניים וחשובים רצוי להתעקש, ורצוי שההתעקשות תהיה שקטה, אסרטיבית ומכבדת ("אני מבינה שאתה באמצע משחק, וזה באמת יכול לעצבן שקוראים לך באמצע, אבל האוכל מוכן ואני לא רוצה שהוא יתקרר, ולכן אני מבקשת ממך שתבוא לאכול עכשיו. אני מבינה שאתה כועס וחושב שאני אמא רעה, ובכל זאת, אני מתעקשת שזה יהיה עכשיו. עוד כמה דקות, כשתסיים לאכול, תוכל לחזור לשחק"). מעבר לכך, נסי לא להיכנס לתוכחות, הסברים ונזיפות ממושכות. אני מאמינה שכאשר הוא יראה שהאיום "אמא רעה" אינו משפיע עלייך, הוא יחדל מזה. כמו בהרבה מקרים אחרים, גם במקרה שלך, אני סבורה שהדרכת הורים קצרה יכולה להועיל, ולעזור לך לרכוש כלים להתמודדות יעילה ולהיפטר מרגשות של אשמה או בושה באימהות שלך. בהצלחה ליאת