יש לי ילד בן שלוש ונולד לי עכשיו תינוק חדש

אני חייבת התייעצות ועזרה דחוף איך להתמודד עם ילד בן 3 ותינוק חדש , הילד בן 3 יש לו התפרצויות זעם שאיני יודעת איךלהתמדוד מולו , הוא מרביץ , יורק , שורט פירצי זעם פיתואומיים ואלימים ואני מפחדת ופשוט לא יודעת מה לעשות במצב הקיים, אודה לך עם תוכלי לייעץ לי ולתת לי כלים להתמודד . תודה נילי

שלום נילי, לא ציינת האם היו התפרצויות זעם גם לפני הלידה (איכשהו, לידת אח יכולה להחריף נטייה קודמת, ובדר"כ לא 'מדליקה' צרות יש מאין). בכל מקרה, עם ובלי קשר ללידה, חשוב לעזור לבנך הבכור ללמוד לפרוק תסכולים ואכזבות בדרכים פחות הרסניות ואלימות, והדרך לכך מצריכה מידה של השקעה - הן בתשומת לב וסבלנות רבה, והן בדרך של הצבת גבולות נאותה. ברמה הפרקטית, חשוב לעשות כל מאמץ להישאר חמים, קשובים ומנחמים עבורו, תוך הבנה לתחושות הקנאה, הבלבול ואפילו התוקפנות שמעורר התינוק החדש. אפשר להיעזר בסבתות, דודים ובני משפחה נוספים, ולהקדיש זמן איכות לילד הגדול. עם זאת, אין לאפשר לו לפגוע בדרך אלימה באדם או ברכוש, ויש לעשות זאת בנחישות ובעקביות. בכל פעם שהוא מנסה להכות, לשרוט או לירוק, רצוי לרסן אותו פיזית, או להרחיקו מיידית מה'זירה', עד שיירגע. לפעמים, בגלל רגשות אשמה או רחמים כלפי הילד הגדול שנולד לו אח, אנחנו נוטים לוותר, 'לעגל פינות', ואפילו להעלים עין או לקבל בהבנה גילויים של זעם ואלימות. אני מציעה לוותר, לכן, על האשמה ועל המחשבה שנגרם לו עוול, כדי לא לשדר מסרים כפולים/סותרים. אפשר וחשוב להעביר מסר מכיל ותומך ("אני רואה שקשה לך, ואתה כועס נורא עכשיו"), אך גם ברור מאד וסמכותי ("אבל לא אוכל להרשות לך להרביץ בשום מקרה. אתה יכול לבחור אם להישאר כאן כמו גדול, או שאאלץ להרחיק אותך מכאן בכוח"). אם תרגישו שקשה לכם לבד, פנו להדרכת הורים קצרה, וכך תייעלו את התהליך. בהצלחה ליאת