הילד כמעט טבע ומאז מפחד ממים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

11/08/2011 | 18:20 | מאת: אמא

הילד בן 3 וחצי. מאד אהב מים - לשטוף ידיים, מקלחות, בריכות וים. לפני מספר שבועות לקחנו אותו לים. הים היה קצת סוער ואני לקחתי אותו על הידיים והתקדמתי בים מתוך מטרה לעבור את הגלים הסוערים ולהגיע למקום שבו הם נראו שקטים (בדרך כלל זה עובד..). הילד מאד נהנה וגם צחק כשהרמתי אותו כל פעם כשהגיע גל גדול. אבל אז הגיע גל ענקי שהפיל אותי על הקרקע. המשכתי להחזיק את הילד (שהיה גם עם מצופים), אבל הוא היה מעל הראש שלי ולא ראיתי אותו. אח"כ בעלי (שהחזיק את הילד השני ולא הצליח להגיע אלינו) אמר שראה אותו צף על המים עם המצופים ובשלב מסוים הגל כיסה אותו. השניה הזו שלא ראיתי את הילד הייתה נורא מפחידה. לא ידעתי באיזה מצב אמצא אותו, אבל כשקמתי ולקחתי אותו בידיים ראיתי שהוא בסדר אבל מבוהל נורא. מייד יצאתי איתו מהמים, ניגבתי אותו והרגעתי אותו (ואת עצמי). מאד השתדלתי לא לשדר לו שנבהלתי אבל אין לי ספק שהוא קלט את זה, והבין שגם אני וגם בעלי נבהלנו. אח"כ ניסיתי למזער נזקים ולהסביר לו שכל הזמן החזקתי אותו ולא היה קורה כלום, אבל נראה לי שזה היה מעט מדי ומאוחר מדי. בהמשך שיחקנו בחול ובשלב מסוים בעלי ניסה לקחת אותו לים, אבל כשהוא רק שמע את הגלים הוא התחיל לרעוד וכמעט נכנס ל"היפר ונטילציה". מאז הוא לא מוכן ללכת לים. היום ניסינו בריכה והוא לא הסכים בשום אופן להיכנס ואפילו לא לשבת בסירה שהוא תמיד מאד אהב. יצוין שאין לו בעיה עם מקלחות, אמבטיות ושטיפת ידיים. אנחנו מאד מודאגים ומיוסרים מזה שגרמנו פוביה לילד שמעולם לא פחד ממים. אני מתלבטת מה לעשות. ממה שקראתי נראה לי שהתגובה האינסטינקטיבית שלנו להרחיק אותו מהים לא הייתה רעיון טוב וצריך דווקא לחשוף אותו שוב. אני יכולה לנסות לעבוד איתו לבד על חשיפה הדרגתית (חשבתי לעשות את זה עם תמונות, רעש של גלים, ולאט לאט להתקרב איתו לים או לבריכה). קראתי גם על שיטה של לתת לו לצייר את מה שפוחדים ממנו ואז לשרוף את הדף או לזרוק לפח - וגם את זה אני יכולה לנסות. השאלה היא האם כדאי לנסות את הדרכים האלה (או שאולי יש דרכים אחרות?) לבד או שאולי צריך לקחת אותו לטיפול. ואם כן אז איפה? אשמח מאד לתשובה מהירה.

לקריאה נוספת והעמקה
13/08/2011 | 22:31 | מאת: ליאת מנדלבאום

היי, חשיפה הדרגתית, למיטב הבנתי, היא אכן הדרך, אך יש לעשות זאת בצורה זהירה ושקולה, כדי שלא נשיג את ההפך. אני מציעה לך להתייעץ עם פסיכולוג ילדים שעובד בגישה התנהגותית, כדי לחשוב יחד על מדרג היררכי של משימות. כמו בכל מקרה של "עשה זאת בעצמך", אפשר לצאת מנצחים, או להצטער שלא הלכנו למומחים... בהצלחה בכל מקרה, ולא להיכנס למים עמוקים בים גבה גלים :-) ליאת

14/08/2011 | 14:44 | מאת: אמא

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים