נכדי בן ה-7 בוכה הרבה מסיבות לכאורה פעוטות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
נכדי בן ה-7 מדי פעם פורץ בבכי רם והסיבות לכאורה קלות: רצה להמשיך לצפות בטלביזיה, רצה משחק אחר, ילד "חטף" לו. הוא סיים כיתה א, תלמיד טוב, קורא יפה, הולך לביס ברצון בדרך כלל. משחק כדורגל ובחוג קרטה. הבכי מאד מדאיג אותי חוששת שאולי מצביע על רגישות יתר, אולי יפגע בו חברתית.
היי, ילדים שונים אלה מאלה ברמת ה'תגובתיות' שלהם למצבי תסכול, והבדלי מזג כאלה נצפים כבר בימים הראשונים לחייהם של תינוקות. ובכל זאת, כאשר ילדים מגיבים באופן בלתי תואם למצבי תסכול, ומגיבים בעוצמה רבה גם בתגובה לתסכול מתון, רצוי לבחון האם קיימת בעיה ביכולתם של ההורים להציב גבולות. ילד שגדל באווירה של פינוק-יתר או חוסר גבולות, מאמין בטעות כי העולם ינהג תמיד עפ"י רצונו וצרכיו, וכשהמציאות סותרת את אמונתו ומגלה לו אחרת, התסכול נחווה כבלתי נסבל. הפיתרון במצבים כאלה הוא לאו דווקא לנסות להרגיעו או לחסוך ממנו את האכזבה, אלא דווקא לתרגל אותו שוב ושוב בתסכולים קטנים ("למרות שאתה רוצה להמשיך לראות טלוויזיה, עכשיו הולכים להתקלח/לאכול, גם אם תבכה קצת. אנחנו בטוחים שתתגבר כמו ילד גדול"). יש בפורום שלנו הרבה מאד התייחסות לנושא גבולות, ושווה לדפדף לאחור ולקרוא עוד בנושא. בהצלחה ליאת