יציאה בתחתונים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ביתי בת 3 ו3 חודשים גמולה מפיפי כבר שנה, עם הקקי הייתה מבקשת בחיתול (הייתה מתאפקת ולא עושה בגן) נהיתה לה פיסורה קשה (שעברה מזמן באמצעות טיפול של משלשלים ומשחה), נשללה בעיה רפואית (על ידי גסטרו ילדים) היא פשוט מתנגדת לשבת באסלה ועושה קקי רק בתחתונים, (מהיום בו הרופאה אמרה להוריד את החיתול עברה כבר חצי שנה, אנו אובדי עצות האם ישנו פתרון?
שלום גילי, ההתנגדות לעשיית הקקי יכולה להיות קשורה לכל מיני פחדים או רעיונות (כמו למשל פחד מגובה האסלה, פחד מרעש ההדחה, התייחסות לקקי כאל חלק הנושר מהגוף, התייחסות לקקי כאל משהו מסריח מלוכלך ודוחה, פחד מכאב העצירות, ועוד). לעיתים מדובר בבעייה בתקשורת במשפחתית, או לצורך סמוי של הלד בטיפול פיזי קרוב מצד ההורה, כאילו אמר "אני אאלץ אותך לגעת בי ולטפל בי אפילו כשאני מלוכלך ומסריח". אני מאמינה שאם לא הצלחתם עד עכשיו לפתור את הבעיה בכוחות עצמכם, הכתובת היא פסיכולוג ילדים, שיוכל - בעזרתכם - לנסות להבין מה קורה, ולחזק אתכם במסלול עקבי אחד מבלי להישבר. נדמה לי שתחושת הייאוש שלכם מעט מוקדמת. למרות כל מה שנאמר לעיל, בתכם עדיין קטנה מאד, ואפשר להתייחס למצב הנוכחי כאל תהליך גמילה שהשתבש (לא מציעים טיטול בשביל קקי מרגע שהחלטנו על גמילה!). אין לי ספק שגם ילדתכם העקשנית, תלמד בסופו של דבר לעשות את הקקי במקום הראוי. עודדו אותה, והביעו את בטחונכם באוזניה, שבסוף זה יצליח. עשו הכל כדי להימנע ממאבק וכעס סביב הקקי, ובכך תגבירו משמעותית את הסיכוי שזה ייפתר. בהצלחה ליאת