בבקשה עזרה

יש לי ילדה בת 18-היא ילדה רגילה,בריאה פיזית ונפשית. היא מאוד חופשיה ופתוחה איתי. מספרת לי כל מה שמפריע לה,חוויות בבי"ס,חוויות עם חברות(עדיין לומדת שנה אחרונה).חבר אין לה .היא ילדה יפה,מטופחת ומקובלת בחברה. לפני כחודשיים סיפרה לי שאין לה מצב רוח והיא מרגישה מאוד "רע בלב" היא לא ידעה לפרש זאת וגם לא היתה לה סיבה(לטענתה) היא אמרה שפשוט היא מרגישה עצבות פנימית ושבאמת היא לא כעסה על כלום. זה עבר לאחר כמה שעות ולא ייחסתי יותר מידי חשיבות לכך. אתמול שוב היא אמרה שהיא היתה עם ידיד אצל חברה ומאוד נהנו ופתאום זה שוב הגיע,הרגשה רעה בלב וביקשה מהידיד שיחזרו הביתה וכמובן לא הבינו מה קרה לה,אבל היא אמרה שהיא עייפה ולי סיפרה להרגישה שוב עצבות ושהיה לה פשוט "רע בלב" (כך תיארה זאת) אציין שבמשפחה אין עבר של דכאונות ואנחנו הוריה בריאים ולא היו לנו תופעות כאלה מעולם(היא בת יחידה ותמיד היתה ילדה מאושרת,חייכנית ) רציתי לדעת אם זו התחלה של דכאון או דבר אחר? ומה עליי לעשות? להניח לזה? לגשת לרופא? ואם כן איזה רופא? אני לא רוצה להכניס לה דברים לראש וגם להתעלם מזה אני חוששת בבקשה ייעצו לי איך לנהוג??

שלום סימה, כמובן שלצורך אבחנה יש צורך במידע רב מעבר לתיאור הקצר שלך כאן. בתך נמצאת כרגע בתום שנת הלימודים האחרונה, המתאפיינת בלחצים רבים (בגרויות, המתח שלפני גיוס, מתחים הקשורים ביחסים עם בני המין השני, ועוד). יתכן שתקופה שברירית זו נותנת אותותיה, ויתכן שמדובר במשהו אחר. האופי ה'התקפי' והמעורפל של ה"רע בלב", העובדה שהוא בא כמו משום מקום ושקשה לה להסביר מה קורה לה, יכול לרמז אולי גם על סוג של התקף חרדה. התקפים כאלה, לפחות בשלבים הראשוניים, לא מומשגים ומתוארים ע"י הפציינטים כחרדה, אך הם דוחקים את האדם לסוג של הסתגרות והימנעות, וכדאי לברר גם את האפשרות הזו. אפשר לפנות תחילה לרופא המשפחה שלכם ולהתייעץ איתו, ובמידת הצורך להגיע לפסיכולוג קליני שעובד עם מתבגרים. עד אז, הישארי קשובה וזמינה, והציעי תמיכה ברגעים הקשים. בברכה ליאת