התקדמות לאחר היעוץ איתך-המשך..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

12/04/2011 | 20:47 | מאת: דגנית

היי ליאת מתייעצת וחוזרת שנית שוחחתי איתך כאן לא לפני זמן רב -על החבר מוזר שלא יודעת אם ידיד או חבר וכו לדעתי היו םאנחנו כבר חברים,לא בטוחה הבחור הלך איתי ברחוב עם החזקת ידיים יותר מ5 דקות כבר...הבחור ממש מחבק ומנשק אותי,לא בפה,בצוואר,בלחי, דבר מוזר שקרה אתמול.. הרי את זוכרת,ספרתי לך שהבחור מעין חסר רגש,מה זאת אומרת?הוא חרוץ וחתיך בעל אופי מושלם אוהבת אותו מתה עליו מאוד,אבל...יש רק בעיה אחת את יכולה לבכות לו מול הפרצוף ולא יתרגש,או למשל את יכולה לא לשמוע ממנו כמה ימים ברצף,הוא לא מתקשר אם את לא מתקשרת לא יוזם אם את לא יוזמת מאידך שקמתצי בבוקר שלח לי אמאאס שיהיה ל ךיום נפלא וכאלה.. הבחור אמר לי אתמו לשהוא חושב שיש לו תסמונת אספרגרגר או משהו כזה,עין חרדה חברתית ושהוא התחיל עם קלטות פסיכולוגיות איך זה יכול להיות?מתקשה להאמין לו שהוא חסר רגש ושיש לו בעיה כזו הוא בן אדם מחונן וחכם ולא מתקשה בשפה וכו ובתקשורת,היו לו כבר 2 חברות לפניי-1 שש שני םאחת 3 שנים אבל הוא מופנם סר בטחון ביישן אני מרגישה לא בנוח לדבר אית ועל הדכאון מהעבר או על חברות מהעבר או לשאו לאם הוא ידיד או חבר שהוא איתי טוב לי איתו אנחנו או בפארקים או עושים הליכה של חצי שעה ברגל או סתם יושבים לאכול או לשתות מילקשיק וכאלה אבל ...בעמיםי שנפגשים בשבוע למרות שמאושרת וכיף לי עד כל העולם,אחרכך הוא שבוע לא מתקשר לא בא לא כותב וכלו םאם אני לא מתקשרת אני מרגישה שהוא אחלה בן אדם וטוב וחם ואוהב מצד שני קר,חסר רגש כמו שהוא אמר אבל מתקשה להאמין שזה התסמונת שהוא חושב אחרת היו מגלים מזמן לא? מה את אומרת ליאת?תרגיעי אותי בבקשה,איך צריכה להתנהג ומה מציעה לעשות האים להמשיך קשר כל עוד אין לי משהו אחר ואני מאוד אוהבת אותו בעמקי ליבי או להגיד לו משהו,ואני לא כלכך מסוגלת-הוא חמוד ביישן מופנם וחסר בטחון לפעמים הוא אף פעם לא קורא לי בשם חיבה אלא אם כן מאחורי האימייל או אסאמאס,הוא לא מצלצל אלי וזה מפריע לי עד מאוד מאידך הוא סטודנט עסוק אבל טלפון ביום לחברה שלך יכול להקדיש אף פעם לא אמר אם אני ברה או דידיה ומה מרגיש אלי מצד שני הוא כזה כמה פעמים חיבק אותי כמה פעמים חימם אותי שהיה קר שאל-איפה קר לך אמרתי בידיים חימם את הידיים,עשה לי צמה,ניסה לבקש ממני לשתות מאותה הכוס,כבר יצא פעמיים שבהומור בצחוק אמר לי-רואה בונים פה בני ןאולי נגור פעם יחד חחח וכל מיני כאלה אז מה עושים?אני כולי מבולבות...אני צריכה קשר בעצמי,אבל מפחדת שאם זה הולך להיו תקשר רציני הבן אדם ימשיך להיו תקר וחסר רגש על כל הטוב שבו ו7אני מתה עליו מה עושים? תודהר בה וחג שמח תודה ליאתי

לקריאה נוספת והעמקה
15/04/2011 | 01:08 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דגנית, כמובן שלא אוכל לאבחן את החבר שלך ולומר לך האם וממה הוא סובל, ולכן אין לך ברירה אלא להסתמך על מה שהוא עצמו אומר לך ועל תחושות הבטן שלך. את קצת 'מתלוננת' על הקשיים שלו בתקשורת, ועל חוסר הבהירות שלו (עד היום אינך יודעת מה יחסו כלפייך וכיצד הוא רואה את הקשר שלכם). הוא מודה בקשיים שלו, ומעיד על עצמו כבעל חרדה חברתית ובעיות תקשורת. גם את מעידה על עצמך שאת חששנית, ולא מסוגלת לנהל עמו שיחה ישירה על הקשר שלכם. נדמה לי שעם כ"כ הרבה מעצורים, ועם חוסר היכולת לנהל שיחה פתוחה וישירה, הקשר שלכם נמצא בסיכון: סיכון לחוסר הבנה, לפגיעה, לאכזבה. קשר אמיתי ובוגר אין פירושו רק מגע פיזי ושמות חיבה, אלא יכולת לקיים אינטימיות רגשית, שיתוף וקרבה. עד שמישהו מכם לא יעשה את הצעד הראשון, כל סימני השאלה יישארו תלויים ועומדים. לכן, אני מעודדת אותך לפתוח בפניו (בזהירות ובהדרגה) את לבך ותחושותייך, להזמין אותו לדבר על תחושותיו ורגשותיו כלפייך וכלפי קשר בכלל, ולבחון את המשך הקשר בהתאם. את, כמובן, יכולה להמשיך 'לזרום', ולשאת את המתח הכרוך באי-הידיעה. יש לא מעט אנשים שמצליחים ליהנות גם ככה. מאחלת לכם חג נעים. עונת האביב טובה לאוהבים... ליאת

15/04/2011 | 17:39 | מאת: דגנית

שלום ליאת חג אביב שמח ותודהר בה ושבת שלום רציתי לבגיד,שאתמול נפגשנו...היה הכי כיף בעולם-הוא עשה לי צמה,שיחק לי בשיער,ביקש שאשב עליו,חיבק אותי מעט אבל כל זה...בגלל שאני התחלתי כאילו לבקש...כלומר,רמזתי...כלומר,היה לי קר ורציתי שיחמם אותי,וכאלה הבחור חמוד-סוטי סויט אבל קשה לי שבהוא קר לאחרונה בסמסים הוא קרה לי פעם אחת מתוקה ופעם אחת דגניתוש.. זה קרה רק פעמיים. מה שן הוא ילד טוב ירושליים-תמיד ילווה עד לתחנה ויחכה איתי,תמיד ילטף את הצוואר ויתן נשיקות בלחי לשלום תמיד יחבקר אבל זה רק בפגישה הלוך בפגישה חזור לפני עליה לאוטובס וזהו הוא לא מתקשר,לא מפרגן לא כלום אני הבנתי מאיזהשהוא מיי שלוף,ושלחתי כמובן בחזרה מיי לעידוד מלא סמיילים וכו שהיו לו רק 2 חברות בחיים שהן היו הכולח בשבילו,כל הבחרים היחידים שלו ועכשיו הוא מרגיש שאם חלילה יפצע או יפגע חוץ ממני אולי איש לא יעזור לו, שלחתי לו מייל עידוד,אני חושבת ומבולבלת מעט-תגידי מה את חושבת ד"ר,אבל...נראה לי שזה פגע נפשי עמוק מחברה שעזבה אותו היו ל ו2 חברות 1 שש שנים 1 שלוש שנים והן זרקו אותו מ שנקרא בלי סיבה-לא חזקרתי למה אבל כמעט בטוחה שזה הן עזבו אותו והוא מרגיש בודד ומסכן-והוא טוען שבעצמו שהוא חסר רגשות וקר,שהוא יכול פתאום לצחוק מבדיחו תשל שואה או פדופילים או תינוקות מתים ובקושי מחייך....אני לא יודעת מה עובר עליו ואיך לשנות כרגע הוא מתוק ומקסים בעיני ואין לי עוד חבר אחר ושנים אני רוצה מאוד קשר...אז אפילו כידיד קרוב מאוד מאוד אני אוהבת אותו...אולי זה ילך ויתקדם,מאידך אם רוצים לבנו תעל קשר עמוק אני חייב איכשהוא לפעול הוא כלכך עדין ופגוע עדיין נפשית עמוק מהחברה ההיא שאני חוששת לדבר איתו על זה שמא אפגע בו0-ואיך בכלל להתחיל?ומה להגיד?האים את חושבת שאוכל להגיד בלי לפגוע? אני אומנם רגישה,אבל רועיקי שלי הוא בן יחיד,אין לו אחים-ואני הגשתי את מה שהוא מרגיש וכאילו בכיתי בלב,הוא כותב הכול,ממש הכול מכל הלב אבל במייל,לא פנים אל פנים-הוא כותב בסמסים,הוא לא מסתיר וגם לא יוצא עם אחרו תבב"ה...הוא הזמי ןאותי לישון אצלו והוא גר רחוק ממני-למרו תשבעצם אני דיי הזמנתי עצמי להכיר את הוריו ומשפחתו אך איש ר לי.. כשארמתי לו רק אם אתה רוצה אני אבוא הוא אמר בוודאי שאני רוצה ונתן לי נשיקה בלחי יש אומרי םשהצפרפתית תגיע רק בהמשךל יש אומרי םשהוא ביישן יש אומרים מי יודע אולי לא יהיה אני לא מסוגלת לקור,אף פעם לא אמר לי ני אוהב אותך אף פעם לא שילם עלי אף פעם לא קנה לי אף פעם לא כינה כינויי חיבה אף פעם לא חיבק ארוכות אלא למספר שניו תאך פעמים אחרונות שנפגשנו הוא קצת התחיל להתקרב,פעם אחת אמר לי בסמס מתוקה-אבל רק בסמס,פעמיים רמז שרוצה לעשות לי צמה,פעם אחת שאשן אצלו פעם אחרת משהו אחר עדיין חיבוק ומלא נשיקות וליטוף-רק בלחי /או בצוואר ורק שנפרדים הבייתה לפני האוטובוס אז מה את אומרת? לדעתך יש קשר לזה שהוא בן יחיד?או לדכאון מהחברה?זה יכול להיות מזה?מה היא כבר עשתה לו?מה היא גרמה לו?שיהיו ביריאם שניהם אבל עד כדי כך?אני לא יודעת מה זה אהבה...זה עוד חבר ראשון שלי...אבל מכל המחזרים יודעת איך צריך להרגיש ואני מרגישה כרגע שהוא מלך החמודיםמצד אחד מצד שני ביישן חסר בטחון וקצת קר וחסר רגש,,אבל לא באמת...רואי םשזה בא ממקום רוצה וכל יכול כי פגוע עמוקות הוא אמר שהוא עושה טיפולים בקלטות לחרדה קשקש משהו אבל לא פירט ולא נעים לשאול בקיצור מה את מציעה?לדעתך יש קשר לתסמונת או לחרדה ומה ההבדל ביניהם איך יוצאים מזה איך מאבחנים -האים יש קשר בכלל לדכאון מפרידה מחברות גם אם מכחיש? אתמו לבלילה או שלשום כתבתי לו מיי לארוך מלא חייכנים עם עידודים וחיזוקים ואמרתי לו כמה הוא טוב ויש בו המון חיובי ושאני אוהבת אותו המון ושיש לו הורי םשאוהבים ושלא ירגיש לבד והוא ענה שהוא שמח מאוד לקבלאותו ושהוא מעריך וכיף לו לקבל את זה ותודהר בה מאידך עוד לא רשם לי אףך פע םאו אמר-אני אוהב אותך גם אני לא יודעת אם אני חברה שנועדה למלא חלל של חסרון מההיא או שאוהב אותי באמת-הוא כלכך ילד טוב ואני חושבת שזה כן בא מאהבה אך מתבייש מה עושים מכאן? תודהר בה לך מקרב לב דגנית

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים