חטוף לי ואחטוף לך

הי ליאת, הבן שלי רגיש מאוד (אולי מדי) וחכם מאוד, ואני פונה אלייך בענייני החטיפות המאפיינות את הגיל. כשהוא רוצה משהו מילד אחר הוא מציין זאת מילולית "אני רוצה את ה...", בדרך כלל מפנה את זה למבוגר בסביבה, ולא מעז לקחת. כשחוטפים לו משהו, הוא נוהג כנ"ל ובוכה "הוא חטף לי", לא עומד על שלו כדי לקחת חזרה ונותר מתוסכל. אני רוצה ללמד אותו לעמוד על שלו אך לא להיות אגרסיבי, להתגונן אך לא לתקוף, ולכן אני מלמדת אותו שאם חוטפים לו - לחטוף בחזרה. בגן, כמובן, המדיניות היא שונה והגננת מבקשת לומר לה אם מישהו חטף. אני נגד לגדל ילדים מלשנים, אבל אני לא רוצה לבלבל אותו ולתת לו כלים איתם לא יוכל להתמודד בגן. מה עושים?

שלום רב, בעולם כוחני ואלים כמו שלנו, מתחדד הצורך לגדל ולחנך ילדים לאסרטיביות לא אלימה. "חטוף לי ואחטוף לך" אינו בדיוק מוטו בלתי אלים, ולכן אני מציעה לזנוח אותו, ולעודד את הילד שלך להמשיך להימנע מפעולה אלימה גם כאשר הוא כועס או מתוסכל. בגילו, הפנייה לעזרת המבוגר היא עדיין המעשה הנבון, ולאו דווקא מעידה על חוסר אונים או חוסר כשירות. לפעמים דווקא הנכונות לוותר ולסגת ממאבק היא המעידה על בגרות, חכמה וחשיבה קדימה. כאשר המבוגר מציע פשרה או מסייע לילד לווסת את המצוקה הרגשית שלו, הוא מניח את היסודות להתנהגות חברתית נאותה. לדעתי, הילד שלך בסדר גמור. אל תנסי לתקן משהו שעובד מצויין. שבת שלום ליאת