דיכאון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום ליאת. רציתי לשאול כמה שאלות שממש מטרידות אותי. אני בת 17, וכבר המון זמן אני סובלת מדיכאון (אני חושבת שזה דיכאון אני לא בטוחה) אין לי חשק לעשות כלום, אני כל הזמן בוכה אפילו מדברים הכי קטנים, וממש רע לי מעצמי. זה הרבה יותר מורכב אבל אני אמנע מלהרחיב פה. בעבר הייתי אצל מיספר פסיכולוגיות שלא הצלחתי להתחבר אליהן ואחרי תקופה לא כלכך ארוכה עזבתי. הרגשתי שהן לא עוזרות לי ואני לא מצליחה להיפתח אליהן. לא מזמן התחלתי טיפול חדש אצל מישהי שהתחברתי אליה ישר, ממש אהבתי אותה אבל ההורים שלי לא הרגישו שמשהו משתנה אצלי. אחרי שסיפרתי לה שאין לי כוח יותר לחיות ואני רוצה למות היא התקשרה לאמא שלי וסיפרה לה. כעסתי עליה ממש ולא הסכמתי לפגוש אותה. אחרי כמה זמן הפסקתי גם ללכת אליה בגלל כמה בעיות.. אני נמצאת בתקופה ממש רעה, ואני יודעת שההורים שלי מרגישים משהו אבל לא יודעים עד כמה זה חמור. לאחר שיחה עם יועצת בית הספר שגם גילתה על הרצון שלי למות נערכה שיחה עם פסיכולוג בית הספר היועצת אמא שלי והפסיכולוגית הקודמת. הם הגיעו להחלטה שאני צריכה לקבל תרופות פסיכיאטריות אבל לא לדיכאון אלא ללחץ.. אני התעקשתי שאני בסדר ובפגישה עם אמא שלי הכחשתי הכול. היא האמינה לי ולכן לא הכריחה אותי לגשת לפסיכיאטר. אני לא יודעת מה לעשות ממש קשה לי עם זה ואני מחפשת ביחד עם אמא שלי כבר המון זמן פסיכולוג, ואנחנו לא מצליחות למצוא משהי שמתאימה לנוער וגם לא משהי שהתחברתי אליה. אני ממש אשמח אם תוכלי להמליץ לי על מספר פסיכולוגיות באזור תל אביב. רשמתי את המייל שלי ואני אשמח לקבל תשובה. בנוסף הייתי שמחה אם תוכלי להמליץ לי מה אפשר לעשות עם המצב הזה שאני נימצאת בו בהתחשב בעובדה שאני מסתירה מהורי את כל המתרחש והם לא ממש מודעים למצב. תודה רבה רבה!
יש פסיכולוגית ממש טובה בפורום נפגעות בדוקטורס היא מטפלת גם בדכאון
היי הילה, חיפשתי את הפורום שאמרת ויש רק פורום לנפגעות תקיפה מינית.. כוונתך לפורום זה? אשמח ליותר פרטים, תודה (:
שלום טל, קראתי בעיון את דברייך, שניכר בהם הרבה ייאוש ורצון להינצל. אני מבינה את האכזבה שחשת מול מה שנחווה בעינייך כהפרה של החיסיון בינך לבין המטפלת שאהבת. עם זאת, את חייבת להבין שהמטרה העליונה במקרה שלך, היא קודם כל לדאוג לשלומך ולחייך. קשה לדרוש ממטפלת כלשהי, שתישאר אדישה מול איום באובדנות. אני חושבת שבכל טיפול בו תהיי, הנושא המרכזי והדחוף ביותר לטיפול הוא הניסיון להפחית למינימום מחשבות וכוונות אובדניות. מטרה נוספת, חשובה לא פחות, היא היכולת שלך להישאר בטיפול מבלי לנשור ממנו, וגם זה משהו שצריך לעבוד עליו. גישה טיפולית המדגישה שתי מטרות-על אלה היא ה-DBT (טיפול דיאלקטי התנהגותי), ואני ממליצה מאד לנסות למצוא לעצמך מטפלת העובדת בגישה זו. את מוזמנת להתקשר אלי (052-3106667) ואפנה אותך למכון המכשיר ומעסיק מטפלים בגישה זו. בברכה ליאת
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
