איך להגיב/לנהוג?

שלום, בני בן 7. ילד חכם, בוגר לגילו, רגיש ומאוד אוהב לשחק. יש שני דברים שמטרידים אותי ואשמח להיעזר איך לנהוג. ראשית, בגלל אהבתו הגדולה למשחקים הוא נוטה לצלול לעולם המשחק ובכל פעם שיש סיבה להפסיק-אוכל, שיעורים, מקלחת....וכד' הוא לעיתים נאטם ולא מקשיב או כועס או מושך את הזמן דקות ארוכות. לעיתים גם בשלב שאני מאבדת סבלנות ומתרגזת זה לא עוזר ונראה שרק מגביר את עקשנותו להמשיך במשחק. דבר שני, אני מרגישה שלעיתים הוא בוחר שלא לשתף אותי ברגשות שיש לו או שקשה לו להגיד מה הוא מרגיש ומביע את זה בכעס או התפרצות. אני מנסה ללמד אותו לדבר ולבטא במילים גם כעס ורגשות שליליים (גם איתי וגם עם חבריו)ומתנגדת לכל ביטוי של אלימות פיזית או מילולית. במקרה של התפרצות אני מייד שמה גבול ולא מאפשרת לו לנהוג בכוחניות. אך אז אני חווה את עצמי ככוחנית ומפספסת את הכוונה. אשמח לשמוע את דעתך. איך להגיב? איך לנהוג?

שלום טלי, שתי התופעות שאת מתארת, גם מיקוד היתר עד כדי התעלמות מהסביבה וגם ההתפרצויות האימפולסיביות, יכולות שתיהן להיות סימפטום של הפרעת קשב וריכוז. אני ממליצה לשקול אבחון מסודר שייתן אינדיקציה ויבהיר האם בנך סובל מהפרעת קשב או "עושה דווקא". ההבחנה בין שני מצבים אפשריים אלה קובעת במידה רבה גם את ההתייחסות שלנו כלפי הילד, ואת עמדתנו כלפי התנהגותו. יהיו תוצאות האבחון אשר יהיו, אני ממליצה לך על הדרכת הורים ממוקדת, שתסייע לך להציב גבולות ביעילות, כך שלא תגיעי לרמות עוינות וכעס שיגרמו לך לכעוס גם על עצמך. בהצלחה ליאת