לפנות או לא לפנות?

לצערי, גם אני נמצאת בשלב של ה"היסוס". אין לי את האומץ לגשת לפסיכולוג. מעבר לזה, אני לא יודעת אם הוא יכול לעזור לי, אם זה בכלל משהו שניתן לתיקון או תחום העזרה שלו. לכן אני פונה אליך, בתקווה לקבל אישור. מאיה, בת 19. יש לי בעיה עם אבא שלי ואני מודעת אליה היטב. יש בינינו המון מתח. מעט התעללות פיזית שהייתי קטנה, רק מכות מחגורה, לא יותר מזה. שריפה, גזירה או לקיחת דברים בגלל היעדר התנהגות "טובה" (שאותה הוא הגדיר בעצמו) ודברים בנוסח. עם הזמן, זה עבר יותר לפן מילולי. המון בכי, המון ריבים. קשה לי להיות תחת קורת גג שצועקים בה. במיוחד כלפי. במיוחד קולות גבריים. אני נאלצת לברוח ממקומות כאלו או לנתק מגע עם אנשים עם קול עמוק וחזק ו'על הדרך' אני מפתחת שנאה עזה וסלידה כלפיהם. יש לי קשיים של ביטוי עצמי במצבי לחץ או הסברה בשיחות 'אחד על אחד' אני מתחילה לבכות כמעט מכול שקצת לוחץ עלי או מאיים לסגור לי את המרחב הפרטי שלי. לא מרצון. זה פשוט קורה. ואחר-כך אני משחזרת את אותן הסצנות בראש שוב ושוב מחדש ומתחרטת שלא פעלתי אחרת. לאחר-מכן מגיע הכעס על עצמי. ששוב לא עמדתי בציפיות. וכמובן, הכעס והשנאה המתמיד שלי כלפי אבא שלי. שרק גובר עם הזמן. בלי קשר תסכול ומועקה תמידיים, הרגשת חוסר מיצוי ופספוס של ה'כאן והעכשיו'. מחשבות אובדניות יצירתיות כשאני לבד, או בחושך. חוסר היכולת לחלוק מידע ורגשות, גם עם בן זוגי. אילו חלק מן הדברים. אני יודעת שהמון אנשים מתמודדים עם דברים בנוסח בצורה יומיומית. ושאני לא שונה מהם. השאלה היא, אם כדי לפנות לקב"ן ביחידה שלי או פסיכולוג פרטי. אם יש טעם בכלל. ומעבר לזה, יקבלו אותי בכלל? בגלל שטויות כאלה? תודה רבה, מקווה שתחזרי אלי.

שלום מאיה, כל אחד מאיתנו 'סוחב' איתו את עברו, את מכאובי ילדותו, ואת מכלול החוויות הטובות והרעות שעבר. כדי "להרוויח" את הזכות לטיפול פסיכולוגי לא חייבים לעבור שואה. לקוחותיהם של הפסיכולוגים מגוונים למדי, וכך גם האירועים, הזיכרונות והחוויות שהביאו אותם לפנות לטיפול. איש איש וטעמו עמו. אם את חיילת, אני מאמינה ששווה לנסות לקבל טיפול פסיכולוגי במסגרת הצבא, ואם מסיבה כלשהי זה לא יתאפשר, תוכלי לבקש אישור להיות מטופלת ע"י פסיכולוג פרטי. הצבא נוטה לאשר בקשות כאלה. השאלה אם יקבלו אותך או לא, אינה קשורה בהכרח לאופי הקשיים, אלא להיבטים בירוקרטיים-מערכתיים. אם את רוצה לטפל בעצמך - עשי זאת מתוך שלמות ונכונות. בהצלחה ליאת