שאלה

שלום ליאת, אני שואלת לגבי בני בן השנתיים וחודשיים שלא מקשיב לנו-הוא בורח במקומות פתוחים ואומר "בורח" -קם בבוקר והופך את המשחקים ולא מחזיר למקום למרות שאומרים לו . וחוץ מזה כול דבר הוא זורק לריצפה -מוצץ ,בקבוק וכול... לא יודעים איך להסתדר -להגיד אני לא מרשה -זה לא עוזר

שלום שני, גיל שנתיים מתאפיין במשאלה חזקה של הילד לעצמאות ותחושת יכולת, לצד תסכול גדול נוכח מגבלות המציאות, המזכירות לילד - שוב ושוב - עד כמה הוא עדיין קטן ונזקק להוריו. אצל ילדים מסוימים, המשאלה להשתחרר מהתלות בהורים מקבלת ביטוי קונקרטי, ואז יופיעו ניסיונות 'בריחה' (מהסוג המתואר יפה בסיפור על האפרוח שהלך לחפש אמא אחרת). בשלב זה, אין ברירה אלא להדק את ההשגחה על הילד, ולגרום לכך שלא יהיה לו כדאי לחזור על הבריחה שוב. למשל, אם הוא בורח לך, הגיעי אליו, תפסי אותו ואמרי בקצרה "אני לא מרשה לך לרוץ רחוק ממני, זה מסוכן! עכשיו לא נוכל להישאר בגן המשחקים כי אנחנו חוזרים הביתה. אולי מחר נבוא שוב". באופן דומה אני ממליצה לגרום לו להרגיש שלא כדאי לו לזרוק חפצים או לפזר אותם בכוונה, כי הם יילקחו ממנו. ובכל זאת, כדי לא להיכנס למאבק, שווה לעשות מאמץ ולבסס פעילות משותפת לסידור החדר, שתהיה נעימה ומהנה. אחרי הכל, מדובר עדיין בילד קטן מאד, שלא ברור עד כמה הוא מסוגל להתארגן ביעילות ולסדר אחריו בכוחות עצמו. נסי להפוך את הסידור לסוג של משחק מיון וסיווג ("הקוביות לסל, הכדורים לקופסא"). בהצלחה ליאת