ילד 4.5 מדבר על מוות

שלום ליאת.בן שלי בן 4.5 .נימצא אחרי צהריים עם סבתא(היא לוקחת אותו מי הגן)עד שאנחנו חוזרים מי עבודה. הוא ילד מאוד אנרגתי רוצה ליקפוץ לרוץ ולהישתולל.ואמא בת 67 לא מספיקה אחרב אומרת לא אני כבר זקנה ולא יכולה לרוץ וכ.ד. ליפני יומיים הוא פיטעום שואל אמא מה סבתא הולכת למות וגם את תמותי כאשר תיהיי זקנה.היה לי מאוד קשה לענות על זה כי אני בגיל מאוד צעיר נישערתי בלי אבא הוא ניפתר כאשר הייתי בת 9.הסברתי לו שכולם עולים לשמיים.אבל הוא לא צריך לדעוג כי כולם בריאים ברוך השם ו אף אחת לא הולך למות.ואז הוא אמר לי משפת שמאוד היה לי קשה לשמוע. אז אני לא רוצה לגדול ולהיות זקן אני רוצה להיות ילד .איך מחזקים ומסבירים .ביקשתי גם מי אמא לא להגיד ולהדגי על כמה היא זקנה (זה באמת לא כך)סליחה עם יצא ארוך

שלום טלי, המוות מעסיק ילדים ומבוגרים כמעט בכל גיל, בכל פעם מזווית מעט שונה. בתרבות שלנו, המערבית, נושא המוות מורחק מהתודעה באופן עקבי. "העולם שייך לצעירים", והמבוגרים והזקנים מורחקים בהדרגה ממעורבות בחיי המעשה, במקרה הטוב הם פורשים לגמלאות ומקבלים תפקיד זוטר בחיי המשפחה, ובמקרה הפחות טוב הם מורחקים מהחברה אל כפרי גמלאים, בתי אבות ומחלקות סיעודיות. מעבר לשאלות הנוקבות הנוגעות לפניה של החברה שלנו, נראה כי עבור הילדים, ובעצם עבור כולנו, הזקנה כבר אינה חלק מהחיים (כמו בתרבויות שבטיות), אלא משהו מאיים, המייצג תלות, חולי וכיליון. נדמה לי ששווה, במקרה שלכם, להפריד קצת בין נושא הזקנה והמוות. אפשר להגיד שסבתא היא אישה מבוגרת, אולי אפילו זקנה, ולכן יש לה הרבה זמן ואהבה אותם היא מקדישה לגידולו. הייתי מדגישה כי אנשים בגילה אולי מתקשים לרוץ בקצב של אדם צעיר, אך מפצים על כך בחכמה וניסיון רב, ולכן אפשר לסמוך עליהם מאד. התשובה "כולנו נמות יום אחד" היא תשובה טובה בעיני, ולצידה אפשר להדגיש שזה יקרה עוד הרבה הרבה שנים, ועד אז נהנה יחד מהמשפחה הנחמדה שלנו, ונשמח זה בזה. עד 120 ליאת